במוסד לבטיחות וגהות בתל-אביב, לא האמינו למראה עיניהם, כשמולם ממש, בתל-אביב, באתר בנייה, נעברו מספר עבירות בטיחות קשות.
כל הנסיונות החוקיים לטפל בעבירות הנ"ל לא צלחו. (תסמכו על הקבלנים ועל החברים שלהם בעיריה).
סופו של דבר, פועל צנח שם מפיגום בקומה רביעית ו נ ה ר ג.
(הקשר בין הפיגום הישראלי הסטנדרטי לבין המלה פגם ראוי בעצמו למחקר).
אם זה היה קורה בירושלים, ניחא, זו הרי חיה ממילא על הנס ומזמן רוב תושביה אינו ציוני.
אבל בתל-אביב? ראש העיר העברית הראשונה
מרשה שדבר כזה יקרה במשמרת שלו?
שיעסיקו פועלים באופן בלתי חוקי ויסכנו את חייהם?
שלי, אל תסמכי על המילה שלי.
את מוזמנת לברר את הדבר עם המוסד לבטיחות וגהות בתל-אביב.
אם תעשי כן, אולי תגלי שהפועל שהוקרב למען בניין תל-אביב, מעולם בחייו לא שר את התקווה.!!
אולי תגלי שזהו לחם חוקם היומיומי של בוני העיר תל-אביב, ולא יעזרו התירוצים, למשל- שהבטיחות היא באחריות משרד העבודה.
ראש עירייה רציני לא היה מסכים לזה, בשום פנים ואופן.
זה לפחות צריך להיות הסטנדרט שלך.
ואולי תבדקי בכלל כמה פועלים נפגעו במהלך עבודתם באתרי בנייה בתל-אביב?
אולי תבדקי מדוע לא משתמשים באתרי בנייה באמצעים קיימים וזמינים שמקטינים את הסיכון לפועלים? (ודרך אגב, גם לסביבה הקרובה, שכנים ועוברי אורח).
אולי תשאלי את חולדאי מה הוא עושה לטובת העניין הזה?
במקומך, הייתי לוקחת את האתגר הזה ברצינות, ומתחילה במוסד לבטיחות וגהות שיוכל להאיר את עינייך.

עמית,

לא אכביר במילים באתר הזה. אני חושב שביקורת חריפה ועניינית על מאמרך ה"לא-ישר", בלשון המעטה, צריכה להופיע באתר הרבה יותר פומבי ואשתדל בכל מאודי לבקר אותך ואת שלי יחימוביץ' פומבית.

אני רק תוהה, מניין ינוקא שכמוך לוקח את העוז לכתוב דברי בלע על ענק רוח צנוע כד"ר דב חנין? מנייו החוצפה הזו?

נדמה לי שימי אלול הם ימים טובים עבורך לחשבון נפש מעמיק ואולי גם להתנצלות פומבית שלך ושל מעסיקתך שגם נתנה לך את הרשות לפרסם דברי בלע שכאלו באתרה.

צר לי מאד שהובלתם את קמפיין הבחירות בת"א למקומות נמוכים כל כך. ואולי...

אולי זה מלמד משהו על האישיות האמיתית של רון חולדאי והתומכת הראשית שלו, שלי יחימוביץ'?

אתמהה..

בכבוד רב,

שמואל חן

מעשה שהיה:
אישיות ערבית, שלא אפרסם כאן שמה, כתבה מאמר המציג תיזה על בעיה מסוימת של המגזר הערבי.
לכבוד המאמר קיים מוסד ירושלמי מכובד דיון.
בעקבות הדיון הוזמן כותב המאמר להמשיך השיחה בבית קרוב למקום.
בהליכה היה המרחק כשבע דקות.
אלא מה, חבר של כותב המאמר שאל אם אפשר
לעזור לו להגיע עם המכונית לאותו הבית.
התנדבתי ברצון לעשות זאת.
וכך, בעודני מובילה אותו בין הסימטאות החד סטריות יצא מפי המשפט הבא:
"מדהים עד כמה המאמר הזה מתמצת בדייקנות ובשפה עכשווית את עיקרי הציונות".
אפשר לאמר בוודאות שאם הנסיעה היתה מהירה יותר, התוצאה היתה תאונה על בטוח.
הנהג פשוט נדהם מהמשפט שלי.
ואודה על האמת-כבר כמה שנים מונח אצלי המאמר הזה. מה שזממתי לעשות הוא פשוט- להחליף שם את המילים ערבי ביהודי, ועוד כמה החלפות קטנות, ואכן יוצא מאמר שמציג את עיקרי הציונות בבהירות מפליאה.
אז למה לא עשיתי את זה?
מכמה וכמה סיבות, בעיקרן טכניות.
ואיך זה שייך פה לעניין?
המושג ציונות הוזנה קצת בעיני במשך השנים. ברור לי שהציונות של ליברמן ושל יחימוביץ איננה דבק שמחבר בין השניים.
יש הרבה מאוד בלבול בשימוש במושג הזה, והרבה פעמים הוא משמש מטרות לגמרי לא תמימות.
אני לא אומרת שעמית משתמש במושג באופן ערמומי, אבל פשטני? בהחלט.
מתוך שלא לשמה בא לשמה- יתכן שחנין משרת את הציונות יותר ממה שהוא מעלה על דעתו.
יתכן אפילו שהסרבנות משרתת את הציונות.
להשוות את הסרבנות עם הפרטה, זה לא, ממש לא רציני.
אני לא מיצגת כאן את הסרבנים ו/או את הסרבנות. אני מאמינה שצריך להתייחס בכובד ראש לסרבנות אידיאולוגית אותנטית, גם אם לא מסכימים איתה. אבל אם רוצים לקיים דיון רציני, אי אפשר להשוות סרבנות להפרטה וללכת הביתה.
הו, לא.
מישהו פה התבלבל בין סולידריות לבין עמדת מיעוט עקרונית. ואוי לנו אם לא נמחק מיד את הבלבול הזה.
במה שנוגע לראשות עיריית תל-אביב, הוויכוח שלכם קצת מצחיק-כי מציון חברים תצא תורה, ומכיוון שכבר וויתרם על ירושלים, היא תרדוף מהר מאוד אחריכם, ואז הוויכוח הנוכחי יראה ממש פאתטי.

למגיב מספר 8:

ישנם אנשי שמאל שרואים במדינת ישראל את הפרי המורעל של הציונות על משקל הראייה שאינה קבילה במשפט מכיוון שהושגה במרמה.

כאזרח ממוצא מזרחי, אני רואה בציונות את אחד הכלים ששימשו להקמת הבית הלאומי וזה ממש לא מעניין אותי האם זו הייתה יוזמה של אשכנזים או ספרדים והאם הפעולה שבסופו של דבר מומשה הייתה הבחירה הראשונה או השלישית.

מרגע שהוקם הבית הלאומי ולאחר שהתבססה המדינה והיכתה שורשים הציונות לבשה צורה חדשה. הבסיס של הציונות השתנה מחתירה להקמה לחתירה לשמירה על שהוקם.

אתה מבקר את האנשים שהרימו את הציונות ואת הכלים בהם השתמשו כאילו אתה מצפה שכל פעולה יהודית תהיה טהורה ונקייה מאי אמירת אמת, גזענות או לחימה.

שאיפות וצרכים לאומיים מתממשים על בסיס הסקאלה הרחבה שנעה בין אי-לוחמה לרצח-עם כאשר בין לבין יש המון דיפלומטיה ומלחמה.

בסופו של דבר, הדירוג המוסרי של כל אומה נמדד (במונחים המערביים הקיימים היום) לפי מידת העוול שעשתה ועושה בחתירתה למימוש שאיפותיה וצרכייה.

אין לי מושג מי זה חנין אבל אם אתה משקף את השקפת עולמו אז אויי לעיר בישראל שתבחר בו לעמוד בראשה.

הסיבה היחידה שאני לא ביטלתי כבר לפני שנתיים את החברות שלי במפלגת העבודה, היא העבודה של חברת הכנסת יחימוביץ אבל עצם המשך הדיון המגוחך הזה פוגע בהערכתי כלפיה. ציונות היא לא נאמנות פטישיסטית לסמלים גם לא שירות בצבא, אני עושה מדי שנה לפחות 30 יום מילואים ביחידה קרבית, זה לא רלבנטי לכלום. במפלגת העבודה יושבים חברי כנסת זעיר בורגנים , ביטחוניסטים ומשרתי הון לרוב שפוגעים בחוסנה של מדינת ישראל בפועלם ללא שום גינוי מצד שלי. רון חולדאי מנהל מדיניות שמפלה לטובה מיליונרים שקונים דירות נופש על חשבון אוכלוסייה חלשה וצעירה. אני לא תל אביבי, אבל לכל חברי התל אביבים אמליץ על תמיכה בעיר לכולנו. בדיוק מאותן הסיבות שהלכתי בקיבוץ וקראתי לחברים להתפקד למפלגת העבודה ולחוג של שלי יחימוביץ.

עמית שלום,

אני קורא את דבריך ואני קורא את הנאמר באתר "עבודה שחורה" וקשה לי לדעת איפה בדיוק האמת בכל הקשור להשקפתו של דב חנין כלפי הציונות. מה שכן, שלי הביאה לכך שאפילו חיפאי כמוני, שזהותו של ראש עיריית תל אביב לא ממש מדירה שינה מעיניו, מבין שיש ביקורת קשה כלפי התנהלותו של ראש עיריית תל אביב הנוכחי בייחוד בקטע החברתי שכל כך חשוב לך. באתר "עבודה שחורה" מוכחש למשל שדב חנין לא עומד דום בזמן שירת התקווה, וכך קורה שטענה זו שלך וטענות נוספות (שמוכחשות אף הן) מאבדות מאמינותן.
אני חושב שבסיטואציה הפוליטית הנוכחית אם יוכח לתושבי תל אביב - יפו שרון חולדאי הוא ראש עיר טוב, הם יבחרו בו ללא שום קשר לדעותיו של דב חנין כלפי הציונות.

פוליטיקה נקייה - שכל מועמד ואוהדיו ידגישו את היתרונות שלו ולא ינסו להשמיץ את המתחרים לתפקיד.

אריה גור

א. גם חנין לא רוצה ש'מדינת ישראל תפסיק להתקיים'. זה שקר וספין. מצע חדש מציין במפורש שהיעד הוא שבין הירדן לים יהיו שתי מדינות, ישראל ומדינה פלסטינית.
ב. סרבנות היא הפרטה? עד כמה אפשר לסובב מילים? כיצד בדיוק הפרטה היא המוכנות של יחיד לשבת בכלא למען המדינה שלו - כי הסרבנים מסרבים כדי להתנגד לכיבוש, שמזיק לטעמם לפלסטינים ולישראלים כאחד? אין ספק שמכירת מוזיאון ישראל לסמי עופר, או שדרות רוטשילד לכל המרבה במחיר, היא הרבה פחות מסרבנות. נכון?
ג. חנין לא התייחס לציונות כאל ספין. איך יודעים את זה? כי הראשונה - והיחידה בינתיים - שהתייחסה לציונות היא שלי. וזה בהחלט נראה כאילו היא עשתה את זה כי לא היו לה מילים טובות להגיד על המועמד שמפלגתה מכריחה אותה לתמוך בו.
ד. ובכל הסיפור הזה לא שמענו מילה עניינית אחת על תל אביב. נניח שקיבלתי את זה שראש עיריית תל אביב צריך להיות ציוני. דב חנין קיבל נכשל בסעיף אחד. מה לגבי דיור בר השגה? מה לגבי מניעת זיהום אוויר? מה לגבי עידוד תחבורה ציבורית? מה לגבי מדיניות ה'מתחמים' - הן בבילוי והן בשיכון? ספרתי שלושה נ' לחולדאי, ורק התחלתי לספור.
אני לא צריך לספר לשלי שבחירה פוליטית היא לעולם בחירה לא אידיאלית. נניח שחנין הוא לא המועמד המושלם. הוא בטוח הרבה יותר טוב מחולדאי.

מאמר מקסים ומרגש שמזכיר לנו על מה ולמה אנחנו חיים ונלחמים פה.נלחמים, גם במובן הבטחוני אבל גם במובן של חברה צודקת. הכל ידוע ומובן אבל טוב שיש מי שמסוגל לנסח עבורינו את המובן מאליו. איזה כיף לשלי יחימוביץ' שהיא עובדת עם עמית בן צור.

כתוב יפה. קראתי לא מזמן אצל ד"ר גדי טאוב על כך שלאומיות וסוציאליזם לא רק שאינם סותרים אחד את השני אלא גם משלימים אחד את השני. הרי הסולידאריות נובעת מתוך תחושת שותפות עם בני עמך. ועובדה היא שמדינת הלאום היא שהביאה עמה את המדיניות הסוציאליסטית, שלא הייתה קיימת לפני כן.