הדרך השלישית
הדרך השלישית
03.09.2008הצעה המוגשת ע"י מנחם פרימן - כלכלן פתח דבר לאבירי הכלכלה "החופשית חופשית" אצלנו אביא רק שתי דוגמאות: וזאת כאשר המצב הקיים עתה הוא : עקרונות הצעתי הם: (התכנית המפורטת בהמשך) התוצאה א ל א שיישום הצעתי מחייב "החלפת דיסקט" מחשבתי , דהיינו : ש נ ו י קונצפציה, בדבר דרך ומידת התערבות הממשלה במשק לעת משבר צפוי , ובלשון תחזית בנק ישראל: לעת ה א ט ה צפויה. שנוי קונצפציה המטרה: (1) להכפיל פי כמה וכמה את נפח ההשקעות במשק השיטה: *** היזם המשקיע, כולל רכבת וחשמל, יקבל הלוואה בנקאית המלווה בסבסוד הון וערבות מדינה . לדוגמא: תקציב המענקים של משרד למימון " השקעות מאושרות " בסך 100 מלש"ח. שיטת הבצוע חישובים והערות כלליות ותימנע את המשבר הקרב ובא.
בתכניתו לתקציב 2009 הציג שר האוצר שתי דרכים חלופיות : א ו בטחון א ו חברה
ואני מציג להלן דרך שלישית של ג ם בטחון ו ג ם חברה
(ההתנגדות לתכניתי צפויה מאבירי הכלכלה "החופשית חופשית" השוללים כל התערבות המדינה במשק מ ח ד ומאלה שאינם מוכנים לכל שנוי או התאמה ה כ ר ח י י ם מ א י ד ך)
האחת התערבותו ה מ י ד ת י ת של בנק ישראל בשוק המט"ח (כאשר שער הדולר ירד)
השניה ההתערבות ה א ג ר ס י ב י ת של הבנק המרכזי האמריקאי כאשר שוק המשכנתאות התמוטט ואיתו מוסדות אשראי גדולים.
*** המשק נ כ נ ס ל "האטה" , או בלשון השוק , למיתון בעוצמה מתעצמת והולכת
*** כל "קיצוץ רוחבי" בתקציבי משרדים יורד מהמימון להשקעות (זה פשוט הכי נח)
*** מחוסר תקציב , הסיוע הממשלתי להשקעות היום הינו כ 15% מענק שלמעשה הוא די זניח לגבי תכנית כספית של תזרים מזומנים ו / או של כדאיות כלכלית .
*** מחוסר תקציב , הסיוע של 15% מיועד להשקעות רק בפריפריה ( במרכז 0% )
*** הסיוע הממשלתי להשקעות יהא ע"י הלוואות בנקאיות בגובה 80% מההשקעה (במקום לפריפריה 15% מענק דלעיל ובמקום למרכז 0% )
*** ההלוואה תהא ל 10 שנים בתנאי 3 + (התחלת החזר החל שנה 4)
*** יסובסד מחיר ההון הבנקאי המיועד למימון השקעות שלפי מדיניות הממשלה
*** תינתן ערבות מדינה ליזם המשקיע כנ"ל בגובה 70% מההלוואה הבנקאית
*** כ 10 מיליארד הלוואות כנ"ל תאושרנה להשקעות שלפי מדיניות הממשלה.
וזאת ג ם לחשמל וגם לרכבת ו ג ם ליזמים שונים בכל חלקי הארץ .
*** כ 10 מיליארד ש"ח , שבתקציב 2009 יועדו למימון השקעות, י ו ע ב ר ו לתקציבי "חברה" ו "רווחה" וכן ל "בטחון"
*** לעת מיתון גדלים המקורות שלרשות פעילות המשק . (פעולה מרחיבה נוגדת מיתון )
*** נפח ההשקעות, בכל הסקטורים, גדל משמעותית
*** תקציבי "החברה" ו "תקציבי הרווחה" יגדלו , על כל המשתמע והנובע מכך.
*** תקציב המדינה אינו נפרץ
*** ההון הבנקאי שזורם לחו"ל יזרום פנימה ויעזור להצלת המשק
הצעה
(2) "לשחרר" תקציבי המדינה ל צרכי "חברה" ו "רווחה"
התוצאה: *** מינוף השקעות ביחס של (מלש"ח) 100 (סבסוד הון) : 3125 (השקעה)
*** "זמינות הון" של 80% מעלות "ההשקעה השלמה"
*** הזרמת כספי הבנקים למערכת ההשקעות (במקום שזורמים לחו"ל)
*** הפניית תקציב שיועד ל "מענקי השקעות" אל תקציבי "חברה"
המטרה
א. הוזלה (סבסוד) של 50% מעלות הון בנקאי המיועד להשקעות
ב. ערבות מדינה לבנק המממן , בגובה 70% מההלוואה שנותן ליזם המשקיע .
א. יזם המשקיע "השקעה מאושרת" יקבל הלוואה מבנק מסחרי .
ב. ההלוואה תהא 80% מ "ההשקעה המאושרת" (במקום 15% מענק מהממשלה , היום )
ג. המדינה תתן "ערבות מדינה" ל 70% מההלוואה הבנקאית שמקבל היזם
ד. משך ההלוואה יהא 7 עד 10 שנים בתנאי 3+ ( ההחזר החל משנה 4 )
א. סבסוד ההון הבנקאי
א.1. עלות הרבית השנתית בבנקים היא : פריים ( 6% ) + מירווח + סיכון = כ 7.5% ועוד הצמדה = סך הכל כ 8% . לפיכך 50% מעלות ההון השנתית להשקעות הם 4%
א.2. למימון 625 מלש"ח השקעות תאושרנה הלוואות בסך 500 מלש"ח ( 80% מהשקעה )
א.3. עלות הסבסוד השנתית תהא 20 מלש"ח ( 4% מ 500 מלש"ח הלוואות )
ב. ערבות מדינה
ב.1 לפי הנוהלים הקיימים , הרי יתרת התקציב בסך 80 מלש"ח תהיה "פקדון ממשלה" בבנק כערבון , ביחס של 16% (80/500 ) , לסיכון שבמתן הלוואות בסך 500 מלש"ח.
ב.2. סיכון . "סיכון" היא הערכת הערב לאפשרות תשלומו את החזר הלוואה במקום הנערב.
לחוששים אזכיר כי מתן מענק ליזם , א ו תיקצוב מלא של השקעות ברכבת או בחברת החשמל , הינו הוצאה ו ו ד א י ת של הממשלה.
לכן מידת הסיכון נמדדת ב י ן ההוצאה הוודאית (המענק) ל ב י ן הוצאה אפשרית (תשלום ערבות)
ג. הערה
ג.1. תנאי סבסוד ההון ו ערבות המדינה נקבעים בהסכם בין האוצר לבנק המממן.
ולכן תמוה הצורך ב "פקדון ממשלה" שמשמעותו חוסר אמון בתקפות ההסכם האמור בין האוצר לבנק המסחרי בעניין זה.
ג.2. למרות האמור לעיל אני סבור כי לאור "המצב המיוחד" שבגללו הצעתי מוצגת כאן, הרי שניתן לשנות נוהלים ולהשתמש במלוא סך התקציב (100 מלש"ח) לשם סיבסוד ההון כפי המתואר לעיל . כ מ ו כ ן אני סבור כי ישנה תקפות להסכם בין בנק לאוצר
ג.3. אני מעריך כי מידת הסיכון שבמתן ערבות מדינה היא מאד נמוכה . ו א פ י ל ו תצטרך המדינה לשלם במקום הנערב יהיו סכומים אלה נ מ ו כ י ם בהרבה מתיקצוב השנתי של המענקים להשקעות שלפי אישור משרדי הממשלה ו / או תיקצוב מלא של הרכבת או חברת חשמל
ג.4. לפי אפשרות זו
*** למימון השקעות בסך 3125 מלש"ח תאושרנה הלוואות בסך 2500 מלש"ח (80% מהשקעה ) עלות הסבסוד השנתי תהא 100 מלש"ח (4% מ2500 מלש"ח)
*** ערבות מדינה תינתן רק לסכום של 1750 מלש"ח (70% מ 2500 מלש"ח)
1. חברים שאלוני היכן וכיצד נרשמת הערבות הבנקאית בספר התקציב. תשובה:
*** לא אכנס כאן לפרטים אולם יש לכך פתרון שאינו מכביד על התקציב
*** בכל מקרה אסור שבעיית רישום הערבות תפריע לבצוע התכנית
2. "החיתוך הרוחבי" של 6% בשנת 2008 בסך 740 מליון ש"ח הינו למעשה חיתוך במימון להשקעות . ו ז א ת כיוון שההשקעות אינן צועקות ואינן עושות רעש , הן פשוט לא מתבצעות. הנובע הוא ה א צ ת ה "האטה" במשק.
3. ולמה לקצץ תקציבים ? ? ומי אמר שחסר כסף במשק ? ? כל האומר כך טועה ומטעה !
יש הרבה כסף , שמקורו בחסכון המצטבר בבורסה של מליוני עובדים ועצמאיים,
א ל א שזורם דרך הבורסה להשקעות בחו"ל שבחלקן גורמות להפסדים כבדים .
את ההפסדים האלה ישלמו בסופו של דבר החוסכים והגימלאים .
4. תמהני מדוע בכלל יש צורך לקצץ בתקציב 2008 740 מליון ועל פי התכנית לשנת 2009 לקצץ עוד 8800 מליון ש"ח , ובסה"כ 9500 מליוני ש"ח, מהשקעות שבעידוד הממשלה ,מהבטחון , מהחינוך וכן מ "ההוצאות לנושאי חברה" לסוגיהן .
5. "שיטת הלוואות" שלפי תכניתי דלעיל תיצור מנוף רב עוצמה להאצת ההשקעות במשק,





פרסום תגובה חדשה