Skip to main content

"הבחירה של טראמפ מציבה בפני ממשלת הימין אתגרים שיכולים להפתיע אותה מאוד"

12 פברואר 2017

שלי התראיינה לתכנית "מה בוער" בגלי צה"ל, בהגשת רזי ברקאי, והתייחסה לעמדתו של הממשל האמריקאי החדש כלפי מדיניות ישראל בשטחים, לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו ולחשיבות הרבה שהיא מייחסת לנושאים הכלכליים-חברתיים, על רקע התמודדותה לראשות ההסתדרות. מתוך הדברים:

"ברקאי: כשאת רואה את חילופי המהלומות בין חברי הקבינט, מה את אומרת?

שלי: אני אומרת שאנחנו נמצאים בקו פרשת מים מאוד מעניין. מצד אחד ישראל קיבלה איתותים שאולי הפתיעו חלק משרי הממשלה מצד טראמפ, איתות אחד בשבוע שעבר מדובר הבית הלבן, שביקש באופן די מפורש למתן את ההתיישבות שמחוץ לגושים, ואיתות נוסף באותו ראיון מאוד מעניין שעשה בועז ביסמוט עם הנשיא, שבו ישראל מקבלת מסר נוסף, די ברור, בעניין ההתנחלויות. אנחנו גם יודעים שהפכה לעובדה מצערת הידיעה ששגרירות ארצות הברית בישראל לא תעבור כל כך מהר מתל אביב לירושלים. לכן, אחרי ההתלהבות והאופוריה על כך שלכאורה איבדנו נושא לא אוהד וקיבלנו נשיא אוהד – דבר שאני מתנגדת לו מכל וכל, אני חושבת שגם אובמה היה נשיא אוהב וטוב לישראל על פי כל היבט – עכשיו בעצם טראמפ, עם כל הידידות האישית שאין לזלזל בה בינו לבין נתניהו, מציב את עצמו בשורה אחת עם נשיאים רפובליקנים ודמוקרטיים כאחד. הוא בעד פתרון שתי מדינות, הוא רוצה לשמר את הגושים בתוך ישראל...

ברקאי: אני לא בטוח. הוא דרש במצע המפלגה הרפובליקנית שהנושא יירד מהפרק. כעת אין שלילה, אבל גם אין קבלה של רעיון שתי המדינות... ואומרת ציפי חוטובלי: גם מנהיגים מערביים, לאו דווקא ידידי ישראל, מבינים שכרגע זה בכלל לא עומד על הפרק – אי אפשר להקים מדינה ערבית נוספת בינינו לבין הירדן. ובעניין הזה, ככל הנראה ראש הממשלה יצליח לשכנע את נשיא ארצות הברית.

שלי: אני חושבת שצריך לעשות הבדל גדול בין הדברים שאמר נשיא ארצות הברית לפני הבחירות לבין המסרים שמתקבלים ביום שאחרי. המסרים שמתקבלים ביום שאחרי הם כמעט זהים למסרים שהעבירו הנשיאים שלפניו. במידה רבה ראש הממשלה עומד בפני צומת מאוד משמעותית: הוא יכול למנף את הידידות האישית עם טראמפ, את האהדה של טראמפ אליו, את ההצהרות בזכותה של ישראל, וללכת למקום של הסדר, או לפחות לצעדים ראשוניים לקראת משא ומתן, ולייצר גם יחסים טובים יותר עם כל הקהילייה הבינלאומית, ולעשות את זה בתנאים מאוד טובים, כשהממשל אוהד אותו אישית. והוא יכול גם להיגרר אחרי הגורמים הקיצוניים בממשלתו, שתובעים ממנו לספח את כל שטחי יהודה ושומרון; הרי מה הקולות הקיצוניים עושים בסופו של דבר? הם מסכנים אפילו את גושי ההתיישבות שלגביהם יש קונצנזוס, שבהם יושבים רוב המתיישבים, שעל כך מסכימים רוב חלקי הקשת הפוליטית, שעל זה מתווה קלינטון, שזה דבר שהסכים לו בוש, שזה דבר שהסכים לו אובמה, וגם ככל הנראה טראמפ מתכוונן בכיוון הזה.

עוד דבר אחד: אני חוששת שאנחנו עלולים להיות מופתעים גם בזירה אחרת, והיא הציר של איראן-סוריה-חיזבאללה. בגלל היחסים הטובים בין טראמפ ובין פוטין, ובגלל שפוטין מתחזק במידה רבה את השלישייה הזאת, אנחנו עלולים גם שם להיתקל ביחס הרבה יותר סלחני ופשרני של הממשל בארצות הברית כלפי הציר הזה, או הריבוע הזה. וכאן יש לנו הרבה אתגרים: הבחירה של טראמפ לא מעבירה את ממשלת הימין למים רגועים, אלא להפך, מציבה בפניה אתגרים שיכולים להפתיע אותה מאוד. ולא יודעת, אולי ייצא מזה טוב.

ברקאי: את מסכימה עם הקריאה של חבר סיעתך אראל מרגלית, לפיה יש למנוע את נסיעתו של ראש הממשלה לוושיגנטון, כי הוא חושש שהוא מתכוון לתאם שם גרסאות בעניין החקירות שלו?

שלי: הקריאה של אראל היא לגיטימית, והטיפול של אראל בסוגיית הצוללות והעסקאות שסביב פרשת 3,000 הוא טיפול מאוד חשוב. אני לא מצטרפת לקריאה הזאת. ראש הממשלה, כל עוד הוא מכהן בתפקידו, צריך לעשות את תפקידיו הממלכתיים. אבל הפרשה הזאת, בלי שום ספק, היא פרשה מאוד חמורה שמעוררת תהיות קשות ביותר. היא קשורה גם לביטחון המדינה והיא צריכה להיחקר ביסודיות רבה.

ברקאי: שר הביטחון אמר אתמול ב"פגוש את העיתונות" שלו זה תלוי בו, גם אם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, הוא יצטרך להמשיך ולא להתפטר.

שלי: אני חושבת שמרגע שמוגש כתב אישום, ראש ממשלה לא יכול לנהל את ענייניו מתוך ספסל הנאשמים בבית המשפט. זה לא מתקבל על הדעת, וזה גם לא קרה בתקופת אולמרט – אז הקול שלי היה מאוד צלול וברור בעניין הזה; שגם אולמרט צריך לפרוש מתפקידו. אני גם חושבת שלמרות ההצהרות כרגע של שותפיו הקואליציוניים של ראש הממשלה, אם וכאשר הדבר הזה יקרום עור וגידים, והמשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה יחליטו להגיש כתב אישום, הסיטואציה הפוליטית הזאת תשתנה והמוזיקה כבר תהיה אחרת.

ברקאי: קשה לך בימים אלה לעסוק רק בעניינים מדיניים?

שלי: לא כל כך, האמת שזה דווקא קצת מרענן.

ברקאי: את בעיצומו של קמפיין, צריך להזכיר.

שלי: נכון, וזה לא סוד, ואתה אפילו הטחת בי את זה כסוג של האשמה, שהנושאים החברתיים-כלכליים נמצאים אצלי בראש סדר העדיפויות.

ברקאי: טוב, את בעצמך אמרת שאי אפשר להרים בבת אחת את שני הדגלים.

שלי: לא, את זה לא אמרתי, אבל אמרתי שגם לעשות שלום וגם לצאת למלחמה צריך לעשות מתוך חברה סולידריות ושוויונית, ולא בשעה שציבורים ענקיים של עובדים במדינת ישראל מועסקים בתנאי עבדות, לא מצליחים לגמור את החודש, ולעומת זאת יש עושר בלתי נתפס בקצה אחר של החברה הישראלית. זה פוגע בעצם המהות של החזון הציוני, ובערכים הבסיסיים. חברה חזקה היא חברה עם חינוך טוב ופרנסה טובה. אתה יודע, כשהמאזינים שלך קמו בבוקר, אני מרשה לעצמי לחשוב שהם אפילו לא חשבו על הביקור של נתניהו בארצות הברית, אלא יותר דאגו לפרנסה של עצמם, להזדקנות בכבוד של ההורים שלהם, לחינוך של הילדים שלהם. בעיניי זאת הליבה והתוכן של המימוש של החזון הציוני בחברה מתוקנת".

להאזנה לראיון המלא:

אראל מרגלית - 11 כתבות נוספות
שלי התראיינה ל"קלמן ליברמן", תכניתם של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב' של תאגיד "כאן", יומיים לפני הסיבוב הראשון של הבחירות לראשות מפלגת העבודה. בנוסף, התייחסה גם לתמונת המצב בתביעה שהגישה בעקבות הזיופים בבחירות לראשות ההסתדרות. מתוך...
שלי התראיינה למהדורת הבוקר של רדיו "קול חי", בהגשת יוסי אליטוב ואריה ארליך. בדבריה התייחסה לעימות שנערך באתר "וואלה!" בין המועמדים לראשות מפלגת העבודה, וכן פרסה את מסקנותיה בנוגע לזיופים השיטתיים שהתגלו בבחירות להסתדרות. מתוך הדברים: "ארליך:...