Skip to main content

אנסים ומטרידים – שלום ולא להתראות. המ-ה-פ-כה החשובה בהיסטוריה

11 נובמבר 2017

מה שתית/ מה לבשת/ מה נזכרת/ המילון המלא של מי שרוצים לסתום לכן את הפה, ושתמשיכו להיות קורבנות שקטים.
מה את עושה כשאשה מספרת שחבר שאת אוהבת תקף אותה? מאמינה לה. עם כל הבלבול והכאב. והמבוגרות שפתאום מדברות: הן לא "נזכרו", כי מעולם הן לא שכחו.
להציל את עורו של נתניהו. יצא צוו מבית המלוכה: עירפו את ראשו של המפכ"ל אלשייך.
והזמנה אישית: בואו לכנסת לוועדה לביקורת המדינה בראשותי. פרטים בפנים.

 

 

 

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

 

דברים שאומרים אלה שרוצים שתשתקו, ושתמשיכו להיות קורבנות שקטים של הטרדות, מעשים מגונים ואונס: למה היא לא נתנה לו סטירה וזהו * יכלה ללכת למשטרה * צבועה. היא בעצמה נאנסה עכשיו היא נותנת תגובה פושרת * איפה היא הייתה כל השנים * מה היא נזכרה עכשיו? * חז"לנו הבינו כמה היצר מסוכן לכן הפרידו נשים מגברים

*רצתה שיזכרו בה * רצתה תשומת לב * רצתה רייטינג * רצתה לנקום * שופכת את דמו * זאת הייתה הנורמה * בסוף לא נתחיל אתכן בכלל * נחצה גבול. הגזמתן * תגידי תודה שמישהו הסכים לגעת בך מכוערת * היא הזמינה את זה * עשתה לו טיזינג * מי בכלל ירצה לגעת בה?
 

* נגמרו הבעיות במדינה שהמצאתן תופעה חדשה? * הייתה מתה שיטרידו אותה מינית * למה את לא מספרת מי זה? * כמה שילמו לך כדי להכפיש? * מי שמת לא יכול לענות לך * קופצת על העגלה * את פוגעת בנשים שעברו אונס אמיתי * זה לא אונס * זו לא הטרדה * יצאתן מפרופורציות * אישה חזקה צריכה לדעת להתמודד * מה לבשת? * מה שתית? * מה נזכרת?

* את הכנסת את עצמך לסיטואציה * הורסות חיים של אנשים בלי שום הוכחות * אי אפשר כבר להחמיא לאישה? * צריך שניים לטנגו * חשבת למה זה קרה דווקא לך? * למה הלכת עם מישהו שאת לא מכירה? * די כבר עם הפמיניסטיות המשוגעות האלה * אין לך ראיות

* ניסית לסחוט קידום * את גם מתלוננת גם שופטת וגם תליינית? * הוא זכאי עד שלא הוכח אחרת * למה נשארת איתו לבד במשרד? * הוא מלח הארץ, זה לא יכול להיות * קצת פחות מחשוף וכל זה לא היה קורה * הוא לא אחד שצריך לאנוס, נשים מתות עליו * למה ענית לו בכלל לאסמס? * הקפדה על הלכות צניעות היתה מונעת צרות

* הורסות את כל הרומנטיקה * על מי את עובדת? אהבת את זה * היא ממש ביקשה את זה * מתעסקים במישהו שניסה להתחיל עם מישהי. תתעסקו בנכים/ בקשישים/ בפיגועים * אנשים יצאו מפרופורציות * מסכנות הנאנסות האמיתיות * אם זה קרה לך פעמיים אז כל הגברים אנסים? * זה עושה זילות לבעיה האמיתית

* זה לא תקיפה מינית בשום צורה * די, בא לי להקיא מהן * קמפיין שקרי, מגמתי, מסוכן * אתן מפרקות את הזוגיות * שיתפת פעולה ועכשיו נזכרת להתלונן * מה אתם רוצים ממנו, תראו את התמונות שלה בביקיני * עכשיו כל שמנה מכוערת תיזכר שמישהו ניסה לשכב איתה * אל תתחילו עם בחורות, בסוף תסיימו בכלא * זה טרנד כזה? להיות נאנסת/ מוטרדת מינית? * זה לא נקרא אונס, זה נקרא שרלילה.

 

יש לכם תוספות? הכנסו לפוסט בפייסבוק והגיבו.

 

 

ואם אתם רוצים לראות כמה חלק מהמשפטים האלה, ה"עדינים" שבהם,  תקפים אפילו בקרב אנשים תקינים וסבירים ומוסריים, צפו בראיון שלי אמש ביומן ששי ב"כאן" (ערוץ 1 למתקשים ובצדק לעקוב אחרי השינויים) עם יאיר ויינרב ותמר אלמוג, הפאנליסטים יעקוב אחימאיר, אריה גולן ומוטי גילת, והכתב יואב קרקובסקי. אפילו אצלם (אחימאיר, גולן, ויינרב) תוכלו לראות שמץ מהאמירות/שאלות האלה. מרגיז, אבל אני רגילה. לצפיה הקליקו:
 

 

 

מה אני רוצה בסוף כל מה שמתחולל עכשיו? אני רוצה שחצי (לפחות) מבני האדם בעולם, נשים, אבל גם לא מעט גברים שנפלו קורבן – לא יוטרדו יותר, ולא יהיו קורבן למעשים מגונים ולמעשי אונס אלימים. שיהיו בטוחים בבית, ברחוב, במקום העבודה. שכבודם וגופם לא יהיו הפקר עוד. וגם שהעבריינים המעטים שישארו - יתנו את הדין מייד, ולא יהנו יותר לעולם מסביבה מאתרגת ומגוננת. שההגנה תעבור מהגנה על העבריין – להגנה על קורבנו. פשוט, נכון?

 

 

בחלק מהראיונות שלי השבוע, המראיינים קצת התנצלו שהם פותחים אתי בנושא "פחות חשוב". הרגעתי אותם. בעיני זו תמיד היתה מהסוגיות הדרמטיות בחיינו. נושא לא פחות חשוב מנושא חקירות נתניהו או נושא הטרור. אנחנו בתוך מ-ה-פ-כה. המהפכה החשובה ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית.

 

 

 

עם שלום קיטל ורועי שרון בתכנית צברי וקיטל  ברשת ב': על ה"חרם" המבורך שהטילו ליברמן וכחלון על אבי גבאי, על הועדה לביקורת המדינה ומה אני מתכננת (לא צמחונית, מתכוונת להשתמש בתפקיד הזה ובכלים שהוא נותן לי במיטב היכולות שלי,  אבל גם להיות עניינית לחלוטין ופשוט לשרת את הציבור) על הכוונות לקצץ בכנפיו של המבקר, על חוק ההמלצות שנועד להציל את עורו של נתניהו באמצעות סירוס המשטרה. וגם על ההטרדות המיניות בכלל, ועל טומי לפיד ז"ל בפרט, שאם אתם לא יודעים היה חבר קרוב שלי חרף השוני המוחלט בעמדותינו הפוליטיות.

 

 

סילבי קשת, שהיתה מבכירות העיתונאיות בישראל, תיארה בפוסט מפורט איך טומי ניסה לאנוס אותה בשנת 1963 בדירה בלונדון. זה מה שאמרתי על כך בראיון : "טומי היה חבר טוב שלי, ממש חבר טוב ואהוב. כלפיי הוא היה ג'נטלמן מארץ הג'נטלמנים. מאוד הכאיב לי לשמוע את התיאור של סילבי קשת, אבל שלא יהיו שום אי הבנות: אני מאמינה לכל מלה שלה. זה מאוד קשה לי. זה ממש מטיל צל כבד על עצם החברות שלנו, למרות ששוב אני אומרת – אני הכרתי אדם מקסים, אליי בוודאי, אל חבריו בוודאי ואל משפחתו בוודאי."

 

סיפרתי את זה לבת הקטנה שלי, שהיא בת 22, והכירה ואהבה אותו, והיא שאלה אותי: 'אמא, איך את מספרת את זה בקור רוח כזה? זה נורא'.

אז אמרתי לה 'זה לא קור רוח, אני פשוט כבר יומיים חושבת על זה בלי הפסקה ומעכלת את זה, ולך אני מספרת את זה כבר אחרי הזעזוע'.

 

עם כל הקושי שיש לנו – גם כנשים שאוהבות, שמכירות ושמיודדות עם גברים שכעת צפים הסיפורים עליהם אני כמובן מאמינה למסכת שהן מגוללות. הן היו הקורבן, נדרש מהן המון אומץ לב, והן מכשירות כך את הקרקע לשינוי בדפוסי ההתנהגות העתידיים של גברים, וגם ליותר אומץ לב ועמידה על שלהן מצד נשים שפעם, בעולם אחר, קיבלו את הדבר הזה כגזירת גורל. זה חלק מהתעוררות ומהתקוממות עממית של 'לא עוד'. זאת לא פחות ממהפכה".

 

 

 

על המתלוננות המבוגרות ש"נזכרות" עכשיו (הן לא נזכרו כי מעולם לא שכחו). אצל אסתי פרז ברשת ב', בחצי היום: "מרגש ומכמיר לב לראות נשים מבוגרות שעברו מסכת של הטרדות או תקיפה מינית או אפילו אונס בצעירותן. הן הלכו עם הפצע המדמם הזה כל השנים, ועכשיו הן מקבלות תעצומות נפש, מצטרפות לצעירות מהן, ומנקות יחד את האורוות. ברבות השנים באו צעירות אמיצות כמו א' ממשרד התיירות וא' מבית הנשיא ומאי פטאל ועוד ועוד, והאומץ של הצעירות נתן כוח ליותר מבוגרות לבוא ולספר את הסיפור שלהן. הן סחבו את הצלקות האלה כל השנים, עכשיו הן אומרות: לא עוד. הפרחים מגיעים לנשים הצעירות האלה על התעוזה, על אומץ הלב, על חוסר הנכונות להיות קורבן. ואותן נשים צעירות שאנחנו הנחנו להן את היסודות גומלות לנו עכשיו. הן באות וגורמות לנשים יותר מבוגרות לגאול את עצמן. שזה מקסים בעיני."

 

אי אפשר היה אז להתלונן. ב"זירה חופשית" ברדיו חיפה, עם ענבר דותן ואלי לוי, ממשיכה להסביר: "נשים כמו דנה וייס, שהיא באמצע חייה, או נשים ממש מבוגרות כמו סלבי קשת, שמטיחים בהן – אתן נשים חזקות, למה לא באתן אז - אי אפשר היה, אי אפשר היה. אודליה כרמון באה אלי לפני בערך 25 שנה - וסיפרה לי על קצב בזמן אמת. הכרנו כי למדנו יחד בתיכון. אני היית אז כתבת פוליטית והיא עבדה בכנסת עם פוליטיקאים. אמרתי לה -בואי נלך יחד למשטרה, והיא אמרה לי 'שלי, השתגעת? אני צריכה להמשיך לעבוד כאן , אף לא יסתכל לכיוון שלי, אף אחד לא ירצה לעבוד איתי, אני לא מוכנה'. והיא צדקה.

 

ב 103FM אצל בן כספית ואריה אלדד אני מרחיבה ומספרת. על פרשת האלוף אורי שגיא כשהייתי יו"ר מפלגה, על כך שעדיין מה שנחשף הוא רק קצה קצהו של הקרחון. כלומר, רוב הנשים עדיין שותקות; והרבה עברייני מין עודם מתהלכים בינינו ועודם פוגעים מינית. וזה לא שכבר הגזמנו ושצריך להפסיק עם זה, על למה העובדה שחלק מהחשיפות על אנשים שכבר נפטרו היא לא פסולה (הכאב של אישה – גם אם זה קרה לפני הרבה מאוד שנים, גם אם היא נצרה את זה בליבה, וגם אם מי שתקף אותה כבר אינו בין החיים – נשאר)

 

וגם בחדשות 2 "מהדורה ראשונה" בערוצים 12 ו-13, עם אורן וייגנפלד, מברכת את יושבת ראש "קשת" דרורית ורטהיים, שהבהירה שהעזיבה של אלכס גלעדי היא לא עניין זמני אלא לצמיתות, מאמינה לגמרי לדנה וייס על גבי גזית, נרגשת מהשינוי המדהים שהחברה עוברת, עונה לשאלה המעצבנת "מה תגידי לאלה שאומרים שזו היתה הנורמה (שתי תשובות: נורמה לאנסים, לא לנאנסות שגם אז היו קורבן סובל, ושנית: אם זו היתה הנורמה, איך זה שהיו גברים רבים שלא הטרידו גם אז?) ובעיקר: לא, אני לא "יוצאת בקריאה לנשים" לחשוף את סיפורן – כל אחת תעשה זאת על פי מוכנותה הנפשית. אני פשוט קוראת לגברים לא להטריד ולא לאנוס. לצפיה:

 

 

ומה קורה עם עבריינות המין באוניברסיטאות? עושה רושם שהמוסדות האקדמיים שאמורים להוות סמל למוסר ולקדמה, משתרכים הרחק מאחור. שימו לב, ביום שני הקרוב אני מקיימת בוועדה לביקורת המדינה דיון מעקב אחרי דוח המבקר בעניין טיפול לקוי של המוסדות האקדמיים בהטרדות מיניות בתחומם.

 

אתן מוזמנות (וגם מוזמנים כמובן). רוצות לבוא? כתבו לנו למייל: Shelly.bikoret@gmail.com שם מלא, תעודת זהות, טלפון, ואם יש לכם קרבה/הכרות ספציפית עם נושא ההטרדות המיניות באוניברסיטאות ציינו זאת גם. נארגן לכם אישור כניסה וכל מה שצריך. שימו לב, מספר המקומות מוגבל. הנה לוז דיוני הוועדה:

 

 

מה זה דירות רפאים? שימו לב לעוד דיון מעניין בלו"ז הוועדה (שגם אליו אתם מוזמנים). בישראל יש לכל הפחות 43,000 ״דירות רפאים״ - דירות ריקות שאינן מאוכלסות. תארו לעצמכן שהמדינה היתה עושה צעדים משמעותיים לשחרר אותן לשוק הדירות? זה יגדיל באופן מהיר, זול ומיידי את היצע הדירות, בלי הנצח שלוקח לתכנן לאשר ולבנות. בישיבה נעלה רעיונות ודרכים להזרמת הדירות לשוק, וכמובן שנתרגם אותם לדרכי ביצוע.

 

 

יצא צוו מבית המלוכה: ערפו את ראשו של מפכ"ל המשטרה אלשייך. שעה שבמשטרה נחקרים באינטנסיביות שני האנשים הכי קרובים, משפחתית אישית ופוליטית – נתניהו וחבר מרעיו החליטו להשמיד את אלשייך בכל כלי נשק אפשרי. הוא לא יגיש המלצות, הוא מעסיק יועץ חיצוני (אבירי טוהר המידות הם נהיו!), הוא מרוויח יותר מדי, מה לא.

 

חוק ה(בלי)המלצות הוא חוק מחריד, והוא נועד לסרס את המשטרה ולהציל את עורו של נתניהו. מה המשטרה אמורה להעביר בסוף החקירה – ארגזים על גבי ארגזים של חומר, כדי שהחקירה תתחיל מחדש בפרקליטות? הרי זה חסר שחר.

 

 

 

"זה לא עימות. יש כאן אדם שחשוד בפלילים, נתניהו, והוא נחקר ע"י המשטרה. אלה לא שני צדדים שעומדים ומתקוטטים ביניהם. אם נראה שוטר עוצר גנב ולוקח אותו לחקירה לא נגיד שהגנב והשוטר מתקוטטים ויש ביניהם חילוקי דעות, אנחנו נגיד שהמשטרה עושה את עבודתה.
 

להתנפלות על המפכ"ל שתי תכליות: אחת: אכן, שלא יגיש המלצות, ואז תולה ראש הממשלה את יהבו ביועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, ומאמין או שיעשה כל שביכולתו, גם באמצעות הפחדה ולחצים כדי שלא תהיה המלצה להגשת כתב אישום. גם אם הראיות יצעקו אשם, אשם, אשם. שניה: להטיל אימה ופחד על המפכ"ל. עד שלא יגרשו את המפכ"ל מבית הכנסת שהוא מתפלל בו, ראש הממשלה לא יהיה מרוצה. ליצור עליו לחץ חברתי, לחץ על מעמדו, ולהפחיד אותו, להצמית אותו, ולגרום לו להנמיך פרופיל והכל למה? כי הוא עושה את עבודתו."
מה שאמרתי הבוקר בראיון בגל"צ לקובי אריאלי (רוב הראיון על סיפור ההטרדות המיניות).

 

 

 

אצל בן כספית, בתכנית "עושים סדר", על המתקפה הכללית שהממשלה מקיימת נגד שומרי הסף, בין היתר בתלונה שלא נותנים להם למשול. "התנהלות אדנותית של נתניהו ואנשיו, שבה הם בטוחים שהם עומדים מעל המדינה, ושמוסדות המדינה כפופים, קודם כל, בראש ובראשונה, לראש הממשלה וצריכים לבצע את רצונו. ורצונו הולך ומתרחב כל הזמן. זאת לא סוגיה של משילות – הממשלה יכולה למשול; היא יכולה להכריז עכשיו על מבצעים נועזים ומסוכנים; היא יכולה לפתוח במלחמה מחר, ואם היא תחליט שום לא ימנע בעדה. היא יכולה להכריז על תכנית כלכלית מרחיקת לכת, ואף אחד לא ימנע בעדה. יש כאן ערבוב מוחלט בין היכולת לעשות עבודה לבין הנסיון להיות מעל החוק ומעל לשלטון החוק." הנה הראיון:

 

 

מה שיפה שאפשר לחמוק בין ההצבעות המבישות - למפגשים מלבבים כמו זה שבתמונות. מפגש עם פלוגת שחר, פלוגת טירונים מעורבת בגדוד חילוץ והצלה, ביוזמתו של הסמ"פ שלהם, דור שוקרון, בוגר מכינת רבין. סיפרתי להם על הצד היפה של הכנסת – שיתופי פעולה בין פוליטיקאים לטובת הציבור. על הדברי הפחות טובים נספר להם כשישתחררו.
 

 

 

פשיעה חקלאית. פתאום קם אדם בבוקר, ומגלה ששדדו וחמסו לו את פרי עמלו הקשה, את רכושו, את מקור ההכנסה היחיד שלו. ואין דין ואין דיין, ואין מי שימצה את הדין, והוא מופקר לנפשו כאילו היה במערב הפרוע ולא במדינה מתוקנת. שום חברת ביטוח לא מוכנה לבטח היום חקלאים מפני גניבות חקלאיות, והמדינה? נעלמה. השבוע קיימתי בועדת הביקורת ישיבת מעקב על הדו"ח החמור של מבקר המדינה בנושא. הגוף היחיד, מתברר, שעושה מאמצים ניכרים בעניין, במגבלות רבות, הוא מג"ב. בהקלקה על התמונה מהישיבה תוכלו לצפות בדיון בפורטל הוועדה (הוא ארוך, אני מזהירה):

 


מה שיפה הוא ששר האוצר, שהיום מתכחש לחלוטין לצורך לפצות את מי שרכושו נגזל, הגיש בעצמו בעבר את הצעת החוק הכל כך פשוטה ומתבקשת: שפיצויים בגין פשיעה חקלאית יכללו בקרן נפיצויים על נזקי טבע. יחד עם ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתינו פשוט הגשתי השבוע מחדש את הצעת החוק של כחלון עצמו.

 

 

 

ותינוקת חדשה הצטרפה אלינו במזל טוב! ליוויתם כאן את נעמה לזימי שלנו, שהיתה העוזרת הפרלמנטרית שלי, במאבקיה הפוליטיים והאידיאולוגיים, ואחר כך בחתונה שלה עם הסופר אבי מוטהדה, והלילה נולדה לשני המקסימים האלה בת. אני מנבאה שהיא תהיה סוציאל דמוקרטית, תוביל את המאבק המזרחי כמו הוריה, ותהיה חכמה ויפיפיה. מזל טוב וחיבוק גדול!

 

 

ולסיום, בואו תעזרו לי ותחזקו אותי. תתפקדו. אפשר לעשות זאת עכשיו כאן. או כתבו לנו עם שם מלא וטלפון ואנחנו נחזור אליכם ונסייע לכם בהתפקדות, שלכם או של כאלה שאתם יודעים שרוצים להתפקד. הכתובת שלנו: hitpakdutshelly@gmail.com.
 

פקדו גם חברים ומשפחה. ההתפקדות היא מעשה אחד קטן ופשוט, שיתן לכם גם תחושה טובה וגם זכות שרוב אזרחי המדינה לא נהנים ממנה: להצביע לא רק בבחירות לכנסת, אלא ממש לקבוע, בקלפי, בפריימריס, לא רק מיהו היו"ר, אלא גם מי יהיו הח"כים שייצגו אתכם בכנסת הבאה.
 

אז אם אתם רוצים לחזק אותי ולהיות שותפים לדרך – התפקדו עכשיו, כדי שכבר בפריימריס הקרובים לרשימת הח"כים, תוכלו לבחור בי ובח"כים נוספים שאתם מעדיפים, ולקבוע בעצמכם את נבחרות ונבחרי הציבור שלכם. אישית. אחד אחד. הקליקו:

 

 

 

 

שבת שלום ושבוע טוב,

 

שלכם,

 

שלי

 
ועדת ביקורת המדינה - 3 כתבות נוספות
הייתם מאמינים שדווקא האוניברסיטאות יהיו חממה מגוננת לעברייני מין? רקטורים, נשיאי אוניברסיטאות, לרוב אתם גברים מבוגרים אבל זו 2017, תתעוררו! ולמה חשפתי את שמו של המתרגל החשוד באונס של בר לביא האמיצה. משפחה לפני פוליטיקה: מה שלומו של יגאל...
במסגרת תפקידה כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ניהלה שלי דיון שעסק בממצאי דוח מבקר המדינה, לפיהם אלפי בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מזיהומים הפושים בבתי חולים ובמוסדות אשפוז. מתוך דבריה (לצפייה): פתח הישיבה "שלום לכולם,