Skip to main content

שלי התראינה בתכנית "פתחי וזמרי" בהגשת נועם פתחי ויותם זמרי ברדיו דרום בנושא ההטרדות המיניות:"יש המון דרכים לעשות דה-לגיטימציה לקמפיין המדהים הזה, שמה אנחנו רוצים שיקרה בסופו? השאיפה שלנו היא שחצי מאוכלוסיית כדור הארץ יהיו מוגנות פיזית ונפשית"

12 נובמבר 2017

שלי התראינה בתכנית "פתחי וזמרי" בהגשת נועם פתחי ויותם זמרי ברדיו דרום בנושא ההטרדות המיניות.

 

להאזנה לראיון המלא:

נועם: יושבת ראש ועדת ביקרות המדינה, חברת הכנסת מהמחנה הציוני, שלי יחימוביץ' בוקר טוב.

שלי: בוקר טוב נועם ויותם

נועם: בעניין ההטרדות המיניות, גם את התבטאת לאחרונה וסיפרת על כל מיני מקרים שעברת. את מגיעה מתחום התקשורת והתקשורת היא במוקד בעניין הזה. איזה מין תקופה זו לנשים בישראל בכל האווירה הציבורית שנוצרה היום?

שלי: זו תקופה שהיא עדיין מורכבת, ועדיין צריך לזכור שלמרות התנופה האדירה של נשים שעוזרות את העז והאומץ לחתוך את הפצע הפתוח שהן החניקו והשתיקו כל השנים, עדיין עדיין, הרוב המכריע של קורבנות הקשת העבריינות המין מהטרדה מינית עד אונס ברוטלי, שותקות. הרבה מאוד עברייני מין מסתובבים ויודעים שעשו את זה או שהם שכחו אבל אתם יודעים יש משפט מאוד יפה ההווה לא זוכר המטרה לא שוכחת.

נועם: כן מצד שני יש גם המון ביקורת על אותן נשים, אני לא מדבר על המעשים עצמם אלא על דרך הפעולה, פשוט עושות "שיימינג" ברשתות. דברים שעל חלקם יש התיישנות על חלקם אנשים שנפטרו כבר ואין להם איך להגיש. זאת גם מציאות קצת בעייתית כשמישהו לא יכול להתגונן בפני כאלה האשמות.

שלי: תראה, מה שקרה, זה שאני באמת מלווה את הנושא הזה עשרות רבות של שנים, היו שנים שנאנסות הגיעו כמעט רק אלי ואולי רק אל עוד קומץ נשים ולא היה להן שום כלי אחר לפתוח את הכאב וגם לעצור את אותו מטרידן מני מלהמשיך ולעשות את מה שהוא עושה, ולמה הן לא יכלו? למה הן לא התלוננו? למה כל הנשים החזקות והאמיצות האלה, שעכשיו נחשפות, שהן נשים חזקות לכל דבר, לא עשו את זה, מפני שאי אפשר היה להתלונן על הטרדה מינית או כל פגיעה או על אונס, זה היה להיאנס פעם שניה כי זה היה טיפול מזעזע במשטרה וטיפול מזעזע של בתי המשפט, צליבה מוחלטת של הנאנסות בבית המשפט ע"י הסנגורים, נידוי חברתי, איומים, אי אפשר היה, גם נשים מאוד חזקות ואמיצות לא יכלו, לא היה להן איך, והדבר הזה השתנה במידה מאוד מאוד קטנה לאורך השנים, לטובה אך לאט לאט, והאופציה הזאת לצאת ולספר את סיפור הקורבן, מה שכל מי שנפל קורבן לשוד יכול לעשות אבל יכולה לעשות את זה קורבן להטרדה מנית, האופציה הזאת שפשוט לספר את הסיפור ולא לעבור את ייסורי הגיהינום של מסדרונות שלטון החוק היא אופציה מדהימה.

נועם: אנחנו כמובן לא לוקחים את הצד של המטרידים וגם כמובן שרוב המקרים שיוצאים, זוכים לשתיקה מצד התוקפים. אבל קחי מקרה כמו של טומי לפיד בן אדם שנפטר, יוצאים באיזשהו סיפור ואין לו דרך באמת להתמודד עם ההאשמות. ה"שמייניג" הזה ברשתות הוא בעייתי כיוון שאי אפשר להתגונן אם אתה מתחיל א אתה מתחפר עוד יותר.

שלי: אתה אומר שאתה ל לוקח את הצד השני אבל כל השאלות שלך הן בצד השני, יש המון, המון דרכים לעשות דה-לגיטימציה לקמפיין המדהים הזה, שמה אנחנו רוצים שיקרה בסופו? מה השאיפה שלנו? השאיפה שלנו היא שחצי מאוכלוסיית כדור הארץ יהיו מוגנות פיזית ונפשית וכבודן וגופן לא ירמסו. יש הרבה מאוד אנשים כמוך למשל שלא אומרים שהם בעד אונס או תקיפה מינית, ואתם באמת לא, אבל כל השאלות הולכות לכיוון הזה.

נועם: את מוזמנת להסתכל בדף הפיסבוק שלי ולראות מה אני באמת חושב על כל הדברים האלה, אני לא חושב שיש הרבה אנשים שכתבו ככה. אני רק שואל, את נבחרת ציבור ואת שומרת על נורמות ועל חוקים, אני שואל אותך מה הגבול של הדבר הזה?

 

שלי: אני רוצה להגיד לך כמה דברים, אחד, אני מזמינה גם אותך להיכנס לעמוד הפיסבוק שלי. אני העליתי את כל מאות השאלות ששואלים כדי לתקוע מחט בגלגלים של הדבר המדהים והמקסים שקורה עכשיו, את תנועת השחרור משעבוד שמתרחשת עכשיו, ויש אלף דרכים לעשות את זה מלבד מלהגיד "אני בעד אונס" אז אתה מוזמן גם להיכנס לעמוד ולראות את מגוון השאלות וכן קצת לבדוק את עצמך, סליחה שאני אומרת את זה.

 

נועם: אני שואל אותך שאלות כדי שיהיה מעניין למאזין. לא כי אני לוקח את הצד הזה.

 

שלי: קיבלתי. בסוגית האנשים שהלכו לעולמם זה כאילו הדוגמה הכי מוקצנת כי הרי רוב הפוסטים הם לא על אנשים שנפטרו, אלא על אנשים שעוד מתהלכים בינינו. הרי ברור שיש בזה בעיתיות קצת יותר גדולה, אבל שוב אני חוזרת למשפט שלי, ההווה לא זוכר המטרה לא שוכחת ואני עמדתי כאן במבחן הכי קשה כי הסיפור שאתה מדבר עליו עכשיו זה הסיפור של טומי לפיד וסלבי קשת. טומי היה חבר שלי, אהוב, באמת. טומי ידע לבחור את החברים שלו. בגלל שהוא היה אדם קשה לאחרים החברים שבחר, נהנו מחברות אין סופית, אהבה, חום, ולכן הייתי חברה שלו די הרבה שנים. הוא היה חצי דמות אב בשבילי והסיפור של סלבי קשת הוא כאב לי באופן אישי אבל אני מאמינה לה. וסלבי קשת חיה! והפצע הזה מדמם בתוכה, ולכן הקורבנות חיים והם מספרים את סיפורם גם כשהאדם כבר הלך לעולמו. אתה לא יכול לסתום את הפה ולהחליט מתי אסור להן לדבר.

 

נועם: אני רוצה לעבור לשאלה אחרת שתרגיז אותך, והיא שאלת ימין ושמאל.
כמובן שבנושא ימין ושמאל אין הטרדות וזה חוצה דעות וכו', זה קשור יותר למוקדי כוח ולמה אתה מרגיש כלפי נשים ויחסי מרות וכו', אבל מצד שני אני שומע מהצד השמאלי של המפה כמה האנשים האלה הם נאורים ובעד זכויות אדם ומסתבר שזה מגיע לנשים כל כך הרבה אנשי שמאל, משה איבגי וגבי גזית לכאורה, פשוט לא שמרו על שום זכות של אישה שעבדה מסביבם ואני לא רואה את הצד שני של המפה עושה חשבון נפש ותוקף את האנשים האלה, בעניין הפוליטי דווקא.

 

שלי: קודם כל השאלה שלך בכלל לא מרגיזה אותי, נהפוך הוא, יש עברייני מין בשמאל ובימין ואני מודה כשאני רואה אבירי זכויות אדם ושוויון ומתברר שהם בהמות ביחס שלהם לחצי מתושבי מדינת ישראל שהן נשים, וכשמתגלים עליהם דברים כאלה, אני מודה שגם אצלי זה מעורר טיפה יותר כעס, דווקא כשזה מגיע מהמחנה שלי ויש כאן איזה יומרה להיות אבירי זכויות ולכן בעיני, כיוון שיש לי ניסיון אדיר בעניין ובאמת אני עוסקת בזה עשרות שנים, אני יכולה להגיד לך שאין ימין ושמאל. יש מידה שווה של עברייני מין בימין בשמאל אצל החרדים אצל החילונים אצל היהודים ואצל הערבים...

 

נועם: רק שצד אחד צועק אתם פוגעים בזכויות אדם ואנחנו לא, והנה הצביעות נחשפת.

 

שלי: אבל מצד שני שההוקעה במחנה הליברלי, היא יותר גדולה של התופעות האלה, וההוקעה דווקא בצד השני של הצד הפוליטי היא מאוד מינורית.

 

יותם: זה מעניין הימין לא מוקיע עברייני מין?

 

שלי: פחות

 

נועם: ינון מגל עזב את הבית היהודי. על סקלת המקרים זה מה שנקרא המקרה החלש לעומת מה שאנחנו שומעים.

 

שלי: אתם שואלים אותי מאיפה מגיעים יותר גינויים, אז תחצה אתה את הקשת הפוליטית. אני אפילו לא רוצה לקרוא לזה ימין ושמאל, אבל בקשת היותר ליברלית יש הוקעה יותר גדולה.

 

נועם: מצד השני בעולם התקשורת שאת באה ממנו, שרובם שם אנשי שמאל, הגנה של עשרות שנים על עברייני מין.

 

יותם: זה אני רוצה שתסבירי לי, את היית במערכות האלה יותר זמן ממני, נשלח מייל ע"י יורם זק שזה באמת עדיין ברף התחתון של מה שאנחנו שומעים בשבועות האחרונים, לכל קשת, שבו הוא משתמש במילים כמו "הזקפה שלי" איך דבר כזה לא יוצא, וזה לא סיפור של לפני 40 שנה, אין אף אחד בהנהלה שאומר מה זה?

 

שלי: אם המייל הזה היה שוזף את עיני אני מבטיחה לך שהייתי קורעות אותו לגזרים, ממצא אתו את כל הדין שאני יכולה בכל דרך אפשרית ואתם באים בטענות לאדם הלא נכון. כל מה שאתם מתארים עכשיו קורה בכל מקום, כל מי ששמוע אותנו בין אם הוא עובד או עובדת באוניברסיטה בבית ספר, במפעל, בכלי תקשורת, במפלגה, בכל מקום אפשרי בהייטק, היא נתונה בדיוק לאותן תופעות וההשתקה היא אותה השתקה.

 

נועם: אבל רק בתקשורת אנשים כמו משה איבגי וגבי גזית מטיפים לך כל היום על ההתנהגויות ועל נורמות, ומה זה חציית קווים, ומאחורי הקלעים הם גם עושים את המעשים האלה וגם מגנים עליהם במערכות שהם עובדים איתם.

 

שלי: אני לא מסכימה איתך, אתם מערבבים פה מלא דברים. סוגית ההשתקה היא הייתה סוגיה כלל עולמית ולא רק ישראלית. בכל מקום בכל סוג של חברה הייתה השתקה וניסיון לסתום את הפה לקורבן כדי שלא יזיק חלילה למי שתקף אותו, כאן אני מאפיינת תופעה ששייכת לכולם וגם לתקשורת.

 

נועם: נכון אבל הצביעות זועקת במקומות שיש הבדל אם זה מפעל שזה קורה בו לבין תקשורת ששדרן כמו גבי גזית כל היום מטיף מוסר למי שלא בסדר ובסוף..

 

שלי: אבל למה אתם חוזרים לשאלה שדיברנו עליה בהתחלה?

 

נועם: אז אני אסביר לך...

 

שלי: קודם כל אל תסביר לי. אתה יכול להגיד לי את עמדתך, אתה לא יכול להסביר לי שום דבר, אבל אם אתה מסביר לי אז אסביר לך שבאותה מידה אנחנו שומעים עכשיו סוג של תובנות מעוותות כמו שצריך לחזור לערכי הצניעות ולהתלבש בצניעות ולעשות הפרדה בין נשים וגברים ואז התופעות האלה יפסקו והדבר הזה הוא פשוט לא נכון לחלוטין. כי ידידתה הכי טובה של האישה היא הליברליות ולא השמרנות, כי בזכות הליברליות יש נשים שיכולות להילחם עכשיו על זכותן, על גופן ועל כבודן ואם אתה מדבר על צביעות אז דווקא מי שמטיף לצניעות יתר, צריך עכשיו לעשות חשבון נפש בתוך ביתו, ואני מדברת על שמרנים ועל שומרי מצוות, שלא יחשבו לרגע שהצניעות או כיסוי הראש מגנים על נשים מפני תקיפה מינית, כי אין פחות תקיפות בצד הזה של המפה.

 

יותם: שלי אני רציתי לדבר איתך גם על אבי גבאי אבל נושא ההטרדות חשוב מספיק ונגמר הזמן אז אבי גבאי יחכה.

 

שלי: אתם לא צריכים להתנצל. זה נושא נורא, נורא חשוב, אני שמתי לב שמראיינים מתנצלים בפני שהם לא מדברים איתי על בטחון או מדיניות...

 

יותם: אני לא מתנצל אני אומר שאבי גבאי יחכה קצת.

 

שלי: נכון.

 

נועם: שלי תודה רבה.

 

שלי: תודה.

הטרדות מיניות - 19 כתבות נוספות
שלי התראיינה ל"הבוקר הזה", יומן הבוקר של רשת ב' בהגשת אריה גולן, על רקע הצעת החוק להגבלת סמכויותיו של מבקר המדינה, וכן על רקע המאבק ההולך ומתרחב בהטרדות המיניות. להאזנה לראיון המלא:
שלי התראיינה ל"חדשות הבוקר" בערוץ 12, בהגשת ניב רסקין, בצוותא עם העיתונאית הדס שטייף ועם בר לביא עוזרת ההוראה באוניברסיטת תל אביב שחשפה באומץ כי נאנסה על ידי מתרגל באוניברסיטה, אשר את שמו (אשר משה) שלי חשפה. מתוך דבריה (לצפייה(: "רסקין: שמעת את...