Skip to main content

שלי אצל "אורלי וגיא": "פסקת ההתגברות היא איום משמעותי על אדן מאדני הדמוקרטיה הישראלית"

01 מאי 2018

שלי התראיינה לתכנית "אורלי וגיא" בערוץ עשר, בהגשת אורלי וילנאי וגיא מרוז, על אודות שורת נושאים: חשיבותו של עולם המכינות, שנחשף בעקבות האסון בנחל צפית, הניסיון של הממשלה לקדם את פסקת ההתגברות, סוגיית הפליטים והאפשרות שבני גנץ יצטרף למפלגת העבודה. מתוך דבריה (לצפייה):   

"גיא: רק מילה אחת שלך בהקשר של הכותרת שראינו ב"דה מארקר", שלפיה מדינת ישראל את אותן מכינות ב-80 מיליון שקל, כשיש אפס פיקוח של משרד החינוך ובכלל. מבקר המדינה אמור לחקור את זה, וגם הוועדה שלך – הוועדה לביקורת המדינה – תעסוק בזה?

שלי: הוועדה שלי תעסוק בזה כי הוועדה עוסקת בדוחות המבקר, והמבקר בודק. תראו, יש כאן אוקיינוס אינסופי על אובדן של תשע נערות ונער שלא רק היו כל כך מקסימים ומוכשרים, אלא גם רצו לתרום לחברה. אין מילים להכיל את הכאב, את הצער, את האבל ואת הזעם על הרשלנות הנוראה הזאת. כשהמשטרה חוקרת, זאת החקירה הכי טובה שיכולה להיות. המבקר, מן הסתם, לא יבדוק את המכינות אלא את משרד החינוך ואת משרד הביטחון והמעורבות והאחריות שלהם.

אחרי שאמרתי את הדבר הזה, אני רוצה להגיד שבנסיבות טראגיות מאוד נחשף כאן אחד המפעלים היפים והמדהימים שיש בחברה הישראלית. באמת, המכינות הקדם-צבאיות הן המקום היחיד במדינה שימין ושמאל ודתיים וחילוניים מדברים בו. אני מופיעה אינספור פעמים לפני תלמידי מכינות; לא מזמן נפגשתי גם עם ראשי המכינות. מדובר בחבורה כל כך טובה, כל כך ראויה.

גיא: טרגדיות קורות, אבל איך את מסבירה את ה'יהיה בסדר' הזה?

שלי: אני לא יכולה להסביר את זה כי זה דבר שהוא בלתי מוסבר והוא לא תקין. אין ספק שהיה כאן מחדל נוראי. אני רק אומרת שבו בזמן, כשאנחנו מדברים על אותו כאב נוראי ועל רשלנות, והכול כבר נחקר – ואני סומכת על רשויות שלטון החוק שיעשו את עבודתן – שיש כאן משהו מפואר. אני מאוד מקווה שבצל הכאב ובצל המחדל הוא לא ייפגע.

גיא: כותבת חברתך לסיעה, ציפי לבני, שפסקת ההתגברות היא "סוף הדמוקרטיה". כמה היא מגזימה?

שלי: אני לא חושבת שהיא מגזימה. אני חושבת שיש כאן איום מאוד משמעותי על אדן מאדני הדמוקרטיה של מדינת ישראל.

גיא: ואם פסקת ההתגברות תעבור ברוב של 61 חברי כנסת?

שלי: פסקת ההתגברות היא דבר שהוא בלתי נתפס עבור כל בנאדם שרוצה לחיות כאן חיים נורמליים.

גיא: אני מזכיר לך שזה הועבר בתקופת רבין...

שלי: אני לא יכולה לקחת אחריות על כל מה שנעשה כאן לפניי. אני יכולה לדבר על המציאות העכשווית. ואגב, גם אז לא דובר על 61 ח"כים. מה זה 61 ח"כים? זאת בדיחה. זאת הקואליציה על כל הדיקטט שיש בה ועל כל השיקולים הפוליטיים והלא עניינים שבדרך כלל מתרחשים שם בהצבעות. זה כולל אנשים שמצביעים בניגוד לתפיסת עולמם, כי זה מה שהכתיב ראש הממשלה או ראש המפלגה.

דמוקרטיה היא שלטון הרוב, אך בו-בזמן, ובאותה נשימה, זה גם זכויות המיעוט. ברגע שלרוב יש יכולת לרמוס מיעוטים... ומיעוטים זה כל דבר: זה יכול להיות מתנחלים, זה יכול להיות ערבים, זה יכול להיות חולים במחלה מסוימת, זה יכול להיות אנשים עניים. זה יכול להיות אלף ואחד דברים, וזה גם תלוי סיטואציה, כי ברוב אקראי וגחמני אתה יכול להחליט שלג'ינג'ים במדינת ישראל אין זכויות.

גיא: ואין בית משפט שישמור עליהם, כי הקואליציה יכולה לבטל את מה שבית המשפט מחליט.

שלי: אז יש את המנגנון הזה, של בית המשפט העליון שלנו, שהוא אחד מהמהוללים והחשובים בבתי המשפט ברחבי העולם. הוא מאוד מידתי, ואם תשאלו אותי – הוא לא מספיק אקטיביסטי.

אורלי: אני לחלוטין בעד שישאירו כאן את מבקשי המקלט, אבל את לא יכולה לדמיין סיטואציה שבה אם יאשרו את נוכחותם כאן יגיעו סירות ללא סוף למים הטריטוריאליים של ישראל, כשאנשים יבקשו להיכנס כי הם יודעים שישראל נותנת מקלט?

גיא: את מניחה הצעת חוק שבעצם מחבקת את מה שהציע נתניהו לפני כמה שבועות. זהו אותו מתווה – 16,000 "מולבנים". את אותה הצעה את מניחה על שולחן הכנסת.

שלי: אני פשוט לוקחת את ההצעה המצוינת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואני אצביע לבנימין נתניהו בהצעה הזאת. השאלה היא האם נתניהו יצביע לנתניהו. זאת הצעת חוק שהושגה בעמל רב. יש בה הסכמים בחסות סוכנות הפליטים של האו"ם, שמאפשרת להוציא מכאן 15,000 מבקשי מקלט, בעוד שהחזרה של נתניהו מהמתווה הזה, בלחץ אומת הפייסבוק והטוקבקיסטים, משאירה את כולם כאן. אז אני שואלת את מי שתומכים בגירוש – ואני לא תומכת בגירוש, כי אני חושבת שלעם היהודי יש אחריות מוסרית על מבקשי מקלט ופליטי רצח עם. אבל נגיד שלשיטתם זה 15,000 מול אפס. אז תחליטו, כי גם ההיגיון כאן לא אומר דבר וחצי דבר. וסליחה, למה התכנית לשיקום השכונות הדרומיות תל אביב פתאום נגנזה?

גיא: זאת תכנית של מיליארדים, לא?

שלי: נתניהו דיבר על 200 מיליון שקלים בשנה, שזה יפה ובסדר אם זה שנתי. בהצעת החוק שאני מניחה יש גם את הרכיב של ההסכם עם האו"ם, שנתניהו כבר חתם עליו, וגם את הרכיב של מנהלת שיקום השכונות, שבעיניי הוא נדרש בכל מקרה, ובלי קשר למתווה הפליטים. גם אותו, משום מה, נתניהו לקח אחורה. כל ההתנהלות סביב מתווה הפליטים היא שערורייתית ולא אחראית. זאת העדפה של היכולת להתלהם ולהסית לגזענות, על פני פתרון אמיתי לטובת תושבי השכונות.

אורלי: מוזר שאת אומרת את זה בתור נציגת מפלגת ימין... הרי בוז'י הרצוג אומר: 'מי שחושב שמפלגת העבודה היא מפלגת שמאל, טועה טעות מרה'.

שלי: אני חושבת שמפלגת העבודה היא מטרייה שכוללת בתוכה משמאל ציוני ועד מרכז ליברלי. בזה הכוח שלה, ולכן אין לה תחליף בעיניי.

גיא: סקר חדש מראה שאם בני גנץ ינהיג את המפלגה, הוא יביא 24 מנדטים. אולי זה פותח חלון לבדוק מחדש את הנהלת המפלגה, שלפי הסקרים כרגע לא ממש מביאה קולות?

שלי: אני אגיד לך משהו, ואני לא מגלה כאן סוד נוראי: גם יו"ר המפלגה אבי גבאי רוצה שבני גנץ יגיע אלינו, וגם אני רוצה מאוד. אין שום ספק שאם הוא יגיע אלינו, הוא יעצים את כוחנו. אני חושבת שמקומו במפלגת העבודה; אני קוראת לו מכאן להגיע למפלגת העבודה. אני חושבת שזאת זכות גדולה להעצים מפלגה כל כך משמעותית. מבחינתי דלתנו פתוחה, והוא יקבל כל מה שהוא רוצה: שיריון, תיק הביטחון, אהבה, חיבוק.

גיא: אבל לא הובלה?

שלי: בניגוד למפלגות אחרות, מפלגת העבודה היא מפלגה שבה מי שרואה עצמו ראוי להתמודד לראשותה, מוזמן לעשות את זה. כרגע יש לנו יו"ר שאני מאוד מחזיקה ממנו ומעריכה אותו, אבי גבאי, אבל מדי ארבע שנים יש בחירות.

גיא: עכשיו מושב הקיץ נפתח, לאיזה חודשיים...

שלי: זה מיותר לחלוטין. הרי אנחנו עובדים בפגרות, אבל פשוט בלי הכלים הפרלמנטריים, שהם כל כך חיוניים. זה בלתי נסבל. לבטל את הפגרות".

אבי גבאי - 53 כתבות נוספות
ההבדל בין סכסוך לאומי, אפילו עקוב מדם, ובין אנטישמיות "מנומקת" במיטב הטיעונים המצמררים של הרטוריקה האנטישמית. ואנא לא לסנגר בבקשה. אין על מה. נתניהו ובני סכנין: פגע וברח. פגע, שיקר, המציא, הסית - וברח. במקום להתנצל, הסיר בהחבא את פוסט...
אילה חסון ב"רדיו ללא הפסקה" 103FM על שאלת הבחירות וחקירות נתניהו. להאזנה לראיון המלא: