Skip to main content

אבו מאזן אנטישמי

04 מאי 2018

ההבדל בין סכסוך לאומי, אפילו עקוב מדם, ובין אנטישמיות "מנומקת" במיטב הטיעונים המצמררים של הרטוריקה האנטישמית. ואנא לא לסנגר בבקשה. אין על מה.
נתניהו ובני סכנין: פגע וברח. פגע, שיקר, המציא, הסית - וברח. במקום להתנצל, הסיר בהחבא את פוסט ההסתה.
מופע הזיקוקים והקלסרים: כבוד לעבודה המופלאה של המוסד, ושבע סיבות לאי-כבוד כלפי נתניהו.
וגם: מפרגנת לו! הנחתי, בשמי ובשם כל סיעת המחנ"צ, את "הצעת חוק מתווה ראש הממשלה למדיניות מקלט לישראל." האם קול ההיגיון יגבר ונצליח לגייס רוב למתווה הפליטים של נתניהו עצמו?
וגם: על פסקת ההתגברות, בני גנץ, אחד במאי האהוב עלי, ועוד הרבה דברים. 



שלום לכם חברות וחברים,


 

דברי הבלע של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן הם טקסט אנטישמי קלאסי ומעורר צמרמורת. וכן, יש הבדל בין סכסוך לאומי, אפילו עקוב מדם, ובין אנטישמיות "מנומקת" במיטב הטיעונים המצמררים והקלסיים של הרטוריקה האנטישמית. הוא אפילו לא כוון ל"ישות הציונית," אלא פשוט ליהודים באשר הם, לדורותיהם. ובתור אשת שלום, אין לי שום סובלנות לחברי למחנה השלום שמסנגרים על הדברים הנאלחים האלה.





 

פגע וברח. יש לי חדשות ישנות בשבילכם. ראש ממשלת ישראל: משקר, מתגזען, מסית, לא מתנצל. פגע וברח. פוגע לשווא, ובורח בלי מלת התנצלות כשאף אחד לא שם לב. היום, בשעה טובה, הוא הסיר מעמוד הפייסבוק שלו את הפוסט השקרי, המומצא והמסית נגד בני סכנין, כאילו הם שרקו בוז ולא עמדו בדקת הדומיה לזכר הנספים באסון השיטפון. ככה, בשקט, הועלם הפוסט. זה מה שכתבתי עליו כשרק עלה:


 

וכאן לפוסט שהעליתי היום בעניין הזה.



 

ההסכם עם איראן ומופע הראווה של ביבי. ההישג המודיעיני, המבצעי והטכנולוגי של המוסד בריקון ארכיון הגרעין האיראני - הוא הישג אדיר. אין שום סרט או סדרת פעולה שיכניסו דבר כזה לתסריט, פשוט כי זה נראה דמיוני ובלתי אפשרי, אבל הנה זה קרה. ובוודאי שמי שבצעו את הדברים, לכל אורך השדרה, ראויים לצל"ש ולכל תודה ושבח. בין זה לבין ההצגה של נתניהו אין דבר וחצי דבר.

 

אחד: כי הוא הכניס לפאניקה והוריד למקלטים מדינה שלמה, כדי לייצר מומנטום ולהעלות שיעורי צפיה במהדורות החדשות.

 

שתיים: הוא קשר קשר מלאכותי בין התקיפות של מטרות אירניות בסוריה (שמיוחסות לישראל בתקשורת הזרה) והעצים את אווירת המלחמה המסוכנת והמיותרת.

 

שלוש: כי הוא יגע אותנו בהצגת ראווה מלאכותית ומטופשת במקום שבו היה מספיק להעביר את החומר לגורמי המודיעין של המדינות הרלוונטיות.

 

ארבע: כי הוא סיפר לנו מה שכבר ידענו והעולם כולו ידע: שאיראן רוצה להשיג יכולת גרעינית צבאית ושיש לה כוונות זדון מרושעות (הרי בשביל זה נחתם ההסכם).

 

חמש: כי שום פרט במופע הזיקוקים הזה לא היה ראיה ולו קלושה לכך שאיראן הפרה את ההסכם אחרי שנחתם.

שש: כי יש כאן חשיפה בעייתית חסרת תקדים של היכולות המודיעיניות של ישראל.

 

שבע והעיקר: כי נגיד ש"הצלחנו" וההסכם, שהוא לכל הדעות רחוק מלהיות מושלם – יבוטל. מה עכשיו? מה החלופה? פצצה איראנית עכשיו במקום בעוד 15 שנה? בכלל, בכלל לא בטוח, שסיכול ההסכם יסייע לישראל.

 

כאן אחרי מסיבת העיתונאים של ביבי, ב"הצנרת" ברשת, ערוץ 13, עם גיא לרר. לצפיה הקליקו:





 

ועכשיו לעוד הרבה דברים מעניינים שקרו בשבוע הראשון והעמוס של כנס הקיץ של הכנסת, שנייחל לזה שיהיה האחרון.

 

ראיון אצל אורלי וגיא בערוץ 10, על פתיחת מושב הקיץ. על האסון הנורא בערבה, על הכאב, והמחדל, והעובדה שבנסיבות טראגיות מאוד נחשף כאן אחד המפעלים היפים והמדהימים שיש בחברה הישראלית. על פסקת ההתגברות ופוטנציאל הנזק העצום שלה לדמוקרטיה ולהגנה על זכויותיו של כל מיעוט מפני עריצות הרוב, על הצעת חוק הפליטים שהנחתי השבוע (עוד פרטים עליה בהמשך), ועל בני גנץ שמאוד נשמח אם יבוא למפלגה בראשות אבי גבאי.

 


מה בוער בגלי צה"ל, עם רזי ברקאי ובועז ביסמוט – על ההשתלחות השקרית של נתניהו בבני סכנין, בפירוט רב יותר על הצעת חוק הפליטים שלי ושל המחנ"צ, ובפירוט רב על פסקת ההתגברות: "כלל בסיס בדמוקרטיה הוא שבצד שלטון הרוב יש זכויות שוות למיעוט. להותיר את זכויות המיעוט בידיו של רוב מזדמן, שלעיתים קרובות גם מצביע בניגוד למצפונו שלו, ותחת משמעת קואליציונית, ולהפקיר כך ציבורים שלמים, זה הרסני.

 

זה לא חייב להיות מיעוט אתני אלה יכולים להיות אנשים שחולים במחלה מסוימת; אלו יכולות להיות נשים. אלה יכולות להיות אלף ואחת קבוצות שכל אחד מאיתנו יכול למצוא עצמו בהן. להפקיר את הדבר הזה לגחמנותו של רוב מזדמן זה דבר הזוי."

 

רזי ברקאי: אז זה מה שאנחנו שואלים – האם רוב של 70 הוא לא רוב מזדמן?

"לא צריכה להיות פסקת התגברות, נקודה. אני לא נכנסת בכלל למשא ומתן על מספרים."

 

מכל הנושאים באותו ראיון, כמובן שההתייחסות שלי לבני גנץ עשתה הכי הרבה רעש:









 


מפרגנת לביבי. הנחתי, בשמי ובשם כל סיעת המחנ"צ, את "הצעת חוק מתווה ראש הממשלה למדיניות מקלט לישראל – אמנת הפליטים, עקרונות מחייבים להסכמי העברה ושיקום דרום תל אביב, התשע"ח – 2018". היא זהה למתווה נתניהו שנגנז בדמי ימיו אך ורק בלחץ אומת הפייסבוק. כמובן שכאופוזיציה יש לנו עניין להביך את ראה"מ כשיצביע נגד עצמו, אך יש גם סיכוי אמיתי שקול ההיגיון יגבר ונצליח לגייס רוב להצעה.

 

הרי גם מי שאינם מונעים, כמוני, מתפיסה מוסרית והיסטורית המצווה לתת מחסה לפליט - מבין שאפילו לשיטתו, ברמה הפרקטית, הויתור על המתווה, הוא זה שמשאיר בארץ 15 אלף מבקשי מקלט - אשר יכלו לעזוב בהסכמה ובחסות האו"ם והקהיליה הבינלאומית לו המתווה היה מתממש.

 

להצעת החוק הנרחבת שלושה מרכיבים עיקריים שיאפשרו את ביצוע המתווה: הטמעתה בחוק של אמנת הפליטים, אשר ישראל היתה מראשונות החותמות עליה (ב-1954), דבר שיאפשר הסדרת זכויותיהם של הפליטים בישראל; הסדרתה של האפשרות (שעל מימושה הודיע נתניהו במסיבת העיתונאים ב2/4) להגיע להסכמים בילטרליים או רב צדדיים, בין מדינות החתומות על אמנת הפליטים; והקמתה של מנהלת לשיקום שכונות הדרום תוך הבטחה של הקצאת משאבים לשכונות האלה. מי שרוצה לעיין בהצעת החוק עצמה, במלואה, מוזמן לקרוא אותה באתר שלי.

 

כאן בידיעות אחרונות:

 

כאן במעריב:



 


התופעה המושחתת והמשחיתה של "מאכערים" במשרדי ממשלה וברשויות המקומיות.  עשר שנים עברו מאז דו"ח המבקר החמור בעניין, ורק בישיבת הועדה לביקורת המדינה השבוע, אחרי לחץ כבד שהפעלתי, התחייבו האוצר ונציבות שרות המדינה להביא לוועדה בתוך חודשיים נהלים ותקנות ברורים מה אסור לעובדי מדינה לעשות (להיפגש עם מאכערים ולוביסטים למשל?)



 

חוק המאכערים. ובו בזמן, הנחנו, ח"כ רועי פולקמן ואנוכי, את חוק המאכערים, שנכתב ע"י לובי99 המצוינים. מטרת החוק - להרחיב את חוק הלוביסטים שחוקקתי יחד עם גדעון סער ב-2008 כך שיחול לא רק על לוביסטים בכנסת, אלא גם על משרדי הממשלה ועל הרשויות מקומיות. זאת, כדי למנוע ממקורבים למיניהם לייצר נגישות למקבלי ההחלטות עבור מי שמוכן ויכול לשלם להם. זה לא שוויוני, זה מושחת, זה פוגע במנהל התקין ובאמון הציבור ועלינו לבער את התופעה הזו בהקדם.

 

אני נמצאת בפוליטיקה 12 שנים. שנה אחר שנה אני מסרבת להיפגש עם לוביסטים, ולא נפלה שערה משערות ראשי. לצפייה בדיון בוועדה, הקליקו על התמונה:



 

ואם תפתחו חשבון בטוויטר, ותעקבו אחרי, כמו שאני מבקשת שוב ושוב – תוכלו גם לקבל דווח ממני בזמן אמת. קראו לעצמכם שם בשמכם האמיתי ושימו תמונה, כמו בפייסבוק, ותהיו פעילים במדיום הכיפי הזה. למשל:



 

ובאותו הקשר: למה כל כך קשה להעביר בכנסת חוקים נגד שחיתות? ראיון היום בתוכנית החברתית-משפטית החדשה של מוטי גילת ותמר אלמוג ב"כאן ב", על חוקים  מאוד פשוטים וחיוניים שקשורים למאבק בשחיתות, שכמעט תמיד יש נגדם חומה בצורה של התנגדות, עם הרבה דוגמאות. הקליקו להאזנה.

 


ניצולי השואה. ממשיכים. אני לא מתכוונת להשתתף במנהג הנפסד שבו מצבם העגום של חלק מניצולי השואה מקבל בולטות יתר ביום השואה, ונזנח ביום שאחרי. באופן כללי, דווקא כבת לניצולי השואה, אני מאמינה שיום השואה הוא לא יום הניצולים העניים אלא יום שבו מנציחים את השואה, אירועי הזוועה שלה ולקחיה ההיסטוריים והמוסריים, ואילו בתנאיהם של ניצולי השואה, יש לעסוק בכל יתר 364 הימים בשנה.


 

נא לעבוד בנוהל מלחמה. לא פחות. בצוות המתכלל, בראשות סגן השר איציק כהן, נעשית עבודה טובה ומואצת יחסית, אבל זה לא מספיק! חובה לעבוד בנוהל חרום, כמו שעובדים במלחמה. לא פחות. אלף ניצולי שואה מתים בכל חודש ועוד רגע לא יהיה למי לעזור. אנחנו ממשיכים בקיום הישיבות האלה בשיטתיות, בוחנים את ההתקדמות של כל גורם וגורם  וכל משרד ממשלתי, ולא מדלגים על שום פרט, מגדול ועד קטן, מלחיצים, מאיצים ונוזפים כשצריך, ומשבחים כשצריך.
 

בעוד זמן לא רב – כבר לא יהיה למי לעזור. הממשלה חייבת לעבוד בנוהל חרום. כמו במלחמה.

 

המצב כה בהול, עד שאפילו לא אמתח כאן ביקורת על ההחלטה להוציא למיקור חוץ ובפטור ממכרז את פרויקט ביקורי הבית לבדיקת מיצוי זכויות הניצולים. ממילא, למרבה הצער, זה פרויקט קצר מועד. מי שמעוניין לדעת פרטים על מה שהושג והתקדם ומה שתקוע ובעייתי (יש גם דברים טובים!) מוזמן להיכנס לפורטל הוועדה ולצפות בדיון. הקליקו:


למעלה עם צחי סעד, ראש החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, ועם סגן השר איציק כהן. למטה, מימין לשמאל: ח"כ לשעבר קולט אביטל,  יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ח"כ קארין אלהרר, והשרה לשעבר לימור לבנת, יו"ר קרן הרווחה לניצולי השואה. ביקשתי מהשר לצרף את לימור ואת קולט לצוות הממשלתי המתכלל, והוא נענה.

 

גם אתם רוצים לבוא לדיונים של הוועדה לביקורת המדינה? מוזמנים! כתבו לנו לshelly.bikoret@gnail.com ואנחנו נדאג לאישורי כניסה ולכל מה שצריך. הנה שני דיונים פתוחים, תבחרו:


ביום שני7/5, נקיים דיון על שחקנים בתיאטראות הנתמכים על ידי המדינה, שמשתכרים שכר נמוך במיוחד ואינם מקבלים את זכויותיהם הסוציאליות. יהיו איתנו גם השחקנים אסתי זקהיים וגיא לואל, שיבואו לספר ממקור ראשון.

פליטים. ביום רביעי, 8/5, יום אחרי שמבקר המדינה יפרסם דו"ח חמור על התמודדות המדינה עם סוגיית מבקשי המקלט, נקיים ישיבה מידית ודחופה עם כל הגורמים האחראיים ממשרדי הממשלה. 

 


גם חגגנו השבוע. את אחד במאי! תזכורת: סביב אחד במאי לפני 132 שנים, בשיקאגו ובטורונטו, עת זכויות העובדים היו אפס מאופס, והיה אפשר להעביד אותם בפרך בלי הפסקה ובתמורה זעומה - היו כמה אמיצים שהבינו לפתע שאם יגידו ״אנחנו״ ולא רק ״אני״ יוכלו לקבל זכויות אדם בסיסיות וצלם אנוש. הפגנות עקובות מדמם של העובדים המפגינים היו בשנים שאחר כך. הן התפשטו בכל העולם המערבי


בלי הלוחמים האלה היינו חיים היום בעולם אפל של עבדות וניצול. כולנו, גם מי שלא מזדהים עם הרעיונות הסוציאל דמוקרטיים אבל נהנים מידי יום מפירותיהם, צריכים להכיר להם תודה.

 

הכנס שכבר הפך להיות האירוע המרכזי והסוחף של אחד במאי, הוא זה של קרן ברל כצנלסון ושל המכללה החברתית כלכלית, שמתקיים בבית דני בשכונת התקווה. הרבה מאוד סוציאליסטים וסוציאל דמוקרטים, מכל זירות הפעילות, מתכנסים לחגוג וללבן רעיונות אידאולוגיים ופרקטיים. והמון, המון חבר'ה צעירים.

 

אני דברתי בפתח פאנל שנשא את השם "תפקיד הסוציאל-דמוקרטיה אל מול משבר הדמוקרטיה." אז הנה כמה תובנות והערות שלי, ב–12 דקות, על המאבק הסוציאל דמוקרטי כרגע, לצפיה הקליקו על התמונה שלי עם המכיניסטים החמודים ממכינת חביבה רייק שבאו לכנס:


 

וכאן עם יו"ר העבודה והמחנ"צ אבי גבאי, ועם רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון והמכללה החברתית-כלכלית, שארגן את הכנס, או ליתר דיוק את יום העיון המעולה הזה.









ולסיום, ידידי ח"כ איתן כבל, יו"ר וועדת כלכלה, מפרגן לי בנדיבות על חוק שכר הבכירים בפרויקט לכבוד פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, שבו ח"כים מספרים על חוק שהעבירו ומפרגנים לחוק של קולגה. תודה חבר!



 

כמו תמיד, אני מסיימת בבקשה מכם – להתפקד ולפקוד. אז אם לא עשיתם זאת – קדימה! למה? כי הסבירות שיהיו בחירות בקרוב – גבוהה מאוד. איכות הרשימה שלנו לכנסת תהיה אחד מגורמי המפתח להישג שנביא בבחירות. לפני הבחירות יהיו פריימריס, ובהם כל מי שהוא פקוד של המפלגה יקבל את הזכות והחובה לקבוע מי יהיו חברי הכנסת של מפלגת העבודה. אז אם עדיין לא התפקדתם – זה הזמן.

 

ככה תוכלו לבחור בי ובעוד ח"כים שאתם תומכים בהם – ולחזק אותנו. התפקדו כאן עכשיו, או כתבו אלינו למייל: hitpakdutshelly@gmail.com, עם מספר הטלפון שלכם, נחזור ונעזור לכם להתפקד. והכי חשוב: פקדו את כל מי שאתם מכירים ובעניין! 

 

שבת שלום,
 

שלכם,
 

שלי

 
אבי גבאי - 53 כתבות נוספות
שלי התראיינה לתכנית "אורלי וגיא" בערוץ עשר, בהגשת אורלי וילנאי וגיא מרוז, על אודות שורת נושאים: חשיבותו של עולם המכינות, שנחשף בעקבות האסון בנחל צפית, הניסיון של הממשלה לקדם את פסקת ההתגברות, סוגיית הפליטים והאפשרות שבני גנץ יצטרף למפלגת...
אילה חסון ב"רדיו ללא הפסקה" 103FM על שאלת הבחירות וחקירות נתניהו. להאזנה לראיון המלא: