חלוקת הבונוסים למנהלים "המצטיינים" המתרחשת ממש בימים אלה, כמו הבונוס של מליון שקל למר מינטקוביץ שהצליח לשרוף מעל 90% מערך מניית אלרון בתקופת כהונתו, או הבונוס לצבי זיו שהביא פתק מאמא שהוא לא היה יכול לחזות את משבר הסב-פריים, מוכיחה כי לא מדובר פה בעידוד מנהלים אלא בחלוקת שלל על חשבון העובדים ובעלי המניות מקרב הציבור. המינימום שניתן לעשות למיגור התופעה הוא לא להכיר בהוצאות השכר לצרכי מס.

שלי - בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לך שאני עוקב אחריך, מתפעל מאומץ ליבך ותומך ברוב היוזמות שלך, אך אני חושב שבנושא הליסינג לא נתת לנושא את המחשבה הראויה.
אני עובד בהיי טק מזה למעלה מעשרים שנה. כשהתחלתי לעבוד "רכב צמוד" היה הטבה למנהלים בכירים ורוב העובדים הגיעו בהסעות על חשבון המעביד.
בעשר השנים האחרונות "גילו" המעבידים את הליסינג, שנתפס (בטעות, לדעתי) כהטבה על ידי העובד, וחוסך כסף למעביד בשל ביטול הצורך בהסעות, הטבות המס הנלוות, וכן מכיוון שרוב העובדים אינם מבינים שלמרות ההטבות, הסדר הליסינג אינו נחשב לצרכי פנסיה ולכן עלותו גבוהה בהרבה ממה שנראה.
כך, למשל, ביטלו חברות כמו אינטל את כל מערך ההסעות שלהן וחייבו את העובדים לקחת רכבי ליסינג.
התוצאה היא בזבוז עצום - במקום מונית או מיניבוס עם ארבעה עד עשרה עובדים נוסעות כיום על הכביש ארבע עד עשר מכוניות ליסינג עם עובד אחד בכל אחת. התוצאה היא פקקי תנועה עצומים (המורידים את איכות החיים של כל העובדים), מחסור במקומות חנייה, בזבוז דלק ותרומה אדירה לזיהום האוויר. נחמה פןרתא אפשר למצוא בכך שעם או בלי ביטול ההטבות, המשבר הכלכלי והתמוטטותן של כמה מחברות הליסינג הגדולות יכולה להחזיר - אולי - את המצב לקדמותו. אני מקווה שהחמרה במיסוי על הליסינג תתן לנושא הזה - שאגב אין לו אח ורע בעולם - את נשיקת המוות הסופית.

שוב - אני רוצה לחזק את ידייך ברוב הנושאים שאת עוסקת בהם, ולציין שוב את התפעלותי ממך כפרלמנטרית ראויה וישרה, ואני מקווה שתקחי את הביקורת שלי בנושא הליסינג בצורה חיובית.
בהצלחה,
יואל ארנון