buy cigarette [url=http://cigarettesx.com]buy cigarette[/url] [link=http://cigarettesx.com]buy cigarette[/link]

4/03/2009

לח"כ שלי יחימוביץ,
שלום רב,
במובן הרחב של הנושא, את מביאה את הויכוח לנקודה הבאה: מה עדיף, שלמות המפלגה לעומת שלמות העם וענייניו?
למיטב ידעתי מפלגה היא אמצעי ולא מטרה. לציבור מצביעי העבודה ישנם אינטרסים ציבוריים רבים. אולם מה שקרה למפלגה בעת האחרונה הוא מדהים. בראשות עמיר פרץ, מפלגת העבודה נכשלה בגלל "שהנושא האירני הוא ספין תקשורתי של אריק שרון", כך אמר. בראשות אהוד ברק מפלגת העבודה נכשלה בגלל "הספין התקשורתי של ציפי לבני שאמרה או ביבי או ציפי" ואת הרי אשת תקשורת, האם נראה לך כי המפלגה נכשלה בגלל ספינים תקשורתיים? לי נראה כי המפלגה נכשלה על דרך. גם עכשיו הויכוח בייננו הוא על דרך. לאן פנינו מועדות? ומה הוא הטוב ביותר עבורנו? או ליתר דיוק ופוקוס, עבורנו הקיבוצניקים.
לי לא ברור וגם לא בטוח שיש לדעותייך רוב מוחץ בסקטור הקיבוצי של "מפלגת העבודה" אשר התמיכה שלו לעבודה בכנסת בבחירות האחרונות הצטמצם לפחות מחצי . וזה למרות המקומות השמורים של ההתיישבות העובדת ברשימת העבודה לכנסת.
רבים מאתנו , רואים דווקא חשיבות בעת הזו למהלכים שראוי להצטרף לממשלת נתניהו אבל בתנאים מסוימים. הצגת הדברים שלך כאילו פני הדברים הם "שחור או לבן פוליטי" רק מצמצמת ומכשילה אותך ביכולת הראיה של מטרות התנועה הקיבוצית למשל וגם נושאים אחרים. יתירה מזו, יכול להיות שבזמן הזה, של הצונאמי הכלכלי והאיומים הביטחוניים זהו הקרש האחרון להצלת הפשרת הקרקעות בקיבוץ וקידום יכולת ההורשה לילדינו.
ההתחברות הפוליטית הזו לממשלת אחדות, עשויה להיות ראויה אם היא מותנית באינטרסים של ההתיישבות העובדת.
למשל, תמורת שליטה על מנהל מקרקעי ישראל.. כמו אי כניסתה של "האיחוד הלאומי" לממשלה, כמו תיק המשפטים לעבודה.. ועוד כהנה נושאים עקרוניים. מדוע לא?

לעומת זאת הישארות באופוזיציה לא תביא לנו כלום ואפילו נזק בלתי הפיך . כלומר, הישיבה מחוץ לממשלה תביא ותאיץ במהירות את הקשיים הכלכליים לקיבוצים. קשיים אלו הם עניין מרכזי בדבריי. ואינני מוצאת לא תשובה ולא נחמה בהצעתך לעניין זה.
חזות הכול איננה "הצלת" מפלגת העבודה לה את טוענת, כאשר לזו אין אפילו אחדות דעות אידיאולוגיים. וגם לדעותיך אין קונצנזוס. מפלגה, וגם העבודה, בדמוקרטיה ראויה, היא אמצעי ולא מטרה. לעניות דעתי ישנה הסכנה בדבריך שאת הופכת את היוצרות.

השאלה המרכזית שאני מבקשת להציע להתמודד איתה היא: מה עדיף קידום ענייני הקיבוצים בממשלה מכהנת? או לחליפין, הזנחת העניינים הללו לטובת שיקומה של מפלגה, מפלגת העבודה (בסופו של דבר כסאות)?

הקשיים של ההתיישבות העובדת הם אשר עומדים בראש מעיני. אין צורך להעלותם כאן. הצעתך לשבת באופוזיציה לא תביא לקידום העניינים הללו. עובדות החיים והקשיים שלהם, בכורח הנסיבות, יאלצו את אנשי ההתיישבות העובדת לפנות לגורמים פוליטיים, שיהיו בשלטון, כדי לקבל סיוע. עובדה זו, גם לפי ראות עינייך אופציה אפשרית, תקטין עוד יותר את התמיכה הציבורית וגם את התמיכה בתוך התיישבות העובדת במפלגת העבודה.

אני מציעה לך שיקול דעת נוסף ולברר היכן באמת יש עוז לתמורה. אני מציעה לברר מה טוב לקיבוצים טרם שאני שוקלת מה טוב למפלגה כזו או אחרת?

בברכה

חברת קיבוץ.

שמעתי היום ברדיו, בעקבות פגישתו אתמול של ברק עם ה"ה נתניהו, שהוא כנראה יפעל להעברת החלטות במוסדות המפלגה, כדי שה"מערך" יצטרף לקואליציה של נתניהו, ויקבל אולי 5 תיקים (ובמיוחד את תיק הבטחון).

שאלתי את עצמי האם כדי שה"עבודה" תצטרף לממשלת נתניהו הצבעתי "אמת". הרי יכולתי להצביע "מחל" ישר, אם זה מה שרציתי
כמדיניות ?

לדעתי -- אתם תעשו שגיאה אסטרטגית נוספת אם תלכו שולל אחרי מהלך כזה !! מדוע ?

עכשיו -- כאשר הקפיטליזם נוסח אמריקה קורס, נוצרה לכם היזדמנות יוצאת מן הכלל לעשות עבודה יסודית ולפעול להקמת השילוב שבין "קפיטליזם" ו- "סוציאליזם" , אידיאולוגיה חברתית-כלכלית חדשה בישראל, ומסגרת פוליטית כדי ליישם אותה בשטח.

זו תהיה אידיאולוגיה שתבטיח, בין השאר, חברה ישראלית עתידית
של "ערבות הדדית". הערבות ההדדית היה הדבק שהדביק אותנו ביחד כמעט 50 שנים,
אבל התחיל להתפורר במיוחד ב- 10 השנים האחרונות, במיוחד בגין מדיניות אוצר מסגנון "נתניהו" !!! (זה, ולא שום גורם חיצוני, יגרום בסופו של דבר להרס מבפנים של המדינה). האם תתנו לזה יד ?

ניתן לכם "חלון היזדמנות" להקים כאן "קו פעולה" חברתי-כלכלי, שהיה פעם הקו של "מפא"י" ההסטורית, שיבטיח שוב יציבות כלכלית והכנסה בכבוד לעובדים השכירים ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים (הגדולים כבר ידאגו לעצמם). או מה שחלק מכם מכנים "מפלגה סוציאל דמוקרטית". אתם יכולים לנצלו, או שוב לפספס את ההיזדמנות.

יש לכם "חלון היזדמנות" אסטרטגי יוצא מן הכלל, לעבודה יסודית.
איך אומרים נפחים -- "מכים בברזל בעודו חם ואדום" !!

אבל אם אתם מצטרפים עכשיו לקואליציה, אתם מפספסים שוב היזדמנות לשקם את המפלגה:

1) בממשלת נתניהו תמשיכו לתמוך ב"קפיטליזם חסר רחמים" גרוע יותר מזה באמריקה , מבית היוצר של ראש הממשלה המיועד (הוכחה: אם אכן הוא יקצץ במסים, כפי שהכריז, והכנסות המדינה ממס ב- 2009 יהיו ממילא מצ'וקמקות בגין השפל הכלכלי, אז שערו בנפשכם מה נתניהו ואתם תעשו אתו ביחד .... אתם תקצצו שוב בכל התקציבים הלא מלחמתיים כמו משרד החינוך, משרד הבריאות, וכו', ותגידו לנו ש"הפרטות" של הנ"ל זה הפתרון האידיאלי .....)

2) תהיו עסוקים , ולא יהיה לכם ה- FOCUS הדרוש לשקם את המפלגה מן היסוד (ואני אפילו מתכוון, למשל, לבניה מחדש של כמה תנועות נוער מרכזיות שמשם יבואו בוחריכם הצעירים בני 18 !!)

בברכה,
ד"ר עדי שרון

נ.ב. -- אינני חבר מפלגת העבודה, אבל למרות זאת הצבעתי בשתי הפעמים האחרונות עבור "אמת". לא בטוח שאצביע פעם נוספת. זה תלוי איך תתנהלו בעתיד. הייתי רוצה שתצליחו, שלמדינה הזאת יהיה עתיד בטווח הארוך ..... כרגע אין לה, לצערי. היא הורסת את עצמה, מתחסלת מבפנים.

שלי שלום,
מפלגתכם ספגה את העונש שהיא היתה ראוייה לו כבר מזמן. השאלה הנשאלת היא- פניכם לאן?
אתם טועים בשתיקתכם גם בימים אלה ונותנים ללבני לכבוש שוב את הבמה, במקום להסתער עליה ולקבוע את סדר היום הנכון לאזרחי המדינה בתקופה קשה זו.
יש בליבי הרבה כעס על מפלגת העבודה. כשהייתם צריכים לפרוש ולשבת באופוזיציה, "זקני השבט" שלכם התקשו להיפרד ממנעמי השלטון, וכך- אזרחי המדינה נותרו ללא אלטרנטיבה. הפקרתם את הבמה לציפי לבני והיא בתבונת אמרגניה עלתה עליה וסחפה רבים מגוש השמאל. אתם אשמים בכך ולא אף אחד אחר. היא לא רימתה. אתם פישלתם כשדברתם רק על בטחון במקום על סדר יום אזרחי: כלכלי חברתי.
קל מאד להאשים את לבני בספין כפי שגם את התבטאת, אך היא לא הונתה אף אחד. היא אמרה את האמת לדידה. אם אתם ישנתם ולא הצגתם אלטרנטיבה, מדוע ציפיתם שבוחרי השמאל ישמרו לכם אמונים?.....

הגיע הזמן שמפלגות השמאל (עבודה ומר"ץ) יתאחדו ויעמידו להן מנהיג רציני ואמיתי. אסור לכם לאפשר לליבני להכתיר עצמה כמנהיגת ה"שמאל המדומה".... היא לא מנהיגה ולא מייצגת שמאל.
כדי שזה לא יקרה ואתם לא תלכו לאיבוד באופוזיציה כסיעה קטנה, עליכם להתאחד לאלתר עם מר"ץ ולקבוע שאתם מתמקדים בסדר היום האזרחי במדינה, כפי שמצופה ממפלגה סוציאל דמוקרטית.
עזבו את הנושא המדיני- בטחוני לעת הזו, שכן ממילא אין הבדל מהותי ביניכם לבין קדימה וממילא תתמכו בכל צעד שיינקט גם על ידי הליכוד בכוון של הסדרי שלום. חובתכם המוסרית והערכית להתרכז בימים טרופים אלה בנושא המהותי שמבחין אתכם מקדימה וכל השאר: כלכלה וחברה. נושאים אלה הם הנותנים את הצבע האידיאולוגי האמיתי לגוש השמאל. אם לא תתמקדו בהם לאלתר ולא תובילו אלטרנטיבות המבוססות על תפיסת עולמכם לא תהיה מפלגת עבודה בבחירות הבאות. למה אובמה אומר ועושה ואתם שותקים? יש לכם אנשים רציניים שיש להם מה להגיד בנושא: ברוורמן, , פינס עמיר פרץ וכמובן את וממר"ץ: אילן גלאון וג'ומס. רק חיבור של מפלגות השמאל וגיבוש דרך משותפת בענייני השעה תביא לשיקום ולתקווה שאכן יש אלטרנטיבה. היא בידיים שלכם ולא של קדימה, אז תתעוררו!

ועל מנת שכל אלה יצליחו לקרות, מישהו גם צריך להוביל את המהלך...
לצערי ולצערם של רבים, למפלגת העבודה אין מנהיג!!! מי שעומד בראשה, עשה ועושה נזק בל יתואר. אני ורבים ממכרי לא הצבענו לכם בגללו (אם כי נשארתי נאמנה לגוש). מבין המתיימרים להחליפו רק אופיר פינס ואת ראויים להוביל שינוי. (פרץ שרף עצמו כשלקח את תיק הבטחון, בוז'י שרף עצמו בענייני טוהר מידות, פואד היה עושה טובה לו פרש לגמלאות וברק שרף את כלנו).
אם לא תהיה רעידת אדמה אמיתית ושידוד מערכות בגוש השמאל כולל מנהיג חדש, במקרה שתהיינה בחירות נוספות בקרוב, אני בספק אם לי ולרבים כמותי יהיה למי להצביע. אל תחזקו את קדימה בשתיקתכם ואל תאפשרו ל"מתחזים" להשתלט על השמאל.
אני קוראת לך בשמי ובשם רבים אחרים, לא להמתין ולהעמיד את עצמך להובלת המפלגה באופוזיציה כבר בסיבוב הבא. אני מכירה רבים רבים שמחכים לרגע הזה.
בהצלחה!
תמי

שתפיסתו שונה בצורה מהותית כל כך משלך? כיצד את בעלת השקפת עולם פמיניסטית וסוציאל דמוקרטית, יכולה לפעול במשותף עם ברק, הטיפוס האולטרא כוחני בעל השקפת העולם המדינית והכלכלית הניאו שמרנית.

מי בדיוק מכל 13 חברי הכנסת ילחם באופוזיציה?
נראה לך שבוזי, שמחון, ברק, פואד, ברוורמן ועוד ילחמו?
אשמחון הודיע בראיון ברדיו שהוא בודק עסקים פרטיים למשל
זה מתקון ל"מחיקת" מפלגת העבודה מהמפה

שלום שלי,
אני מסכים אתך שהכוון המבטיח יותר מהבחינה האסטרטגית הוא לשבת באופוזיציה ולעשות עבודת שורש יסודית. זה יבטיח צמיחה מחדש של המפלגה. הליכה לקואליציה עכשיו תבטיח קמילה ובסופו של דבר "התאדות" (כמו של "שינוי" בבחירות הקודמות ו"הגמלאים" בשבוע שעבר). מדוע ?

סיבה ראשונה: טיפול בשיקום המפלגה
נניח שתלכו "לקואליציה". אז מכסימום תקבלו 4 תיקים. להיות שר בממשלת ישראל זו עבודה "פול טיים" בשביל מי שלוקח את תפקידו ברצינות, אפילו במשרד פחות חשוב. אז ארבעת הראשונים ברשימתכם, עמודי התווך, לא יהיו פנויים לעסוק בשיקום המפלגה !!
אז מי כן יעסוק בשיקום ? ומי אמור לעשות זאת טוב יותר
מצמרת המובילים ברשימה ?

סיבה שניה: אין מה לדאוג למדינה. היא תסתדר. שלא יהיה על מצפונכם.
אומרים מי שאומרים ש"קוראים להם לדגל, ושהם חייבים לעזור בניהול עניני המדינה בימים טרופים אלה". אני אומר: הימים האלה אינם "טרופים" יותר מימים אחרים. זה סתם תירוץ. וחוץ מזה -- שמעתי ש- 70% מהחלטות הממשלה אינן מיושמות, וגם 70% מהחוקים שמחוקקים בכנסת אינם מיושמים. אז ממילא טוחנים שם הרבה מים. אולי כשתהיו באופוזיציה תמצאו גם דרכים להתמודד עם התופעות הנ"ל וכשתחזרו לשלטון, תהיו הרבה יותר אפקטיביים. למשל -- ידוע ש"נערי האוצר" מפריעים באופן שיטתי ליישם החלטות וחוקים.
באופוזיציה תוכלו להכין שיטות פעולה איך להצליח ולסכל את פעולותיהם.

סיבה שלישית -- "ממשלת צללים".

מנגנון כזה קיים בדמוקרטיה הבריטית. שיטת השלטון שלנו דומה לשלהם. כשהלייבור היה באופוזיציה הוא הקים "ממשלת צללים". מדוע שלא תעשו כך גם אתם ? זו דרך טובה להכניס אתכם לענינים, ולתת לכם היזדמנות לרכוש ניסיון עוד לפני שתכנסו לתפקידכם האמיתי בעתיד. למשל -- את כתבת שאת מעונינת להיות שרת המסחר והתעשיה. מדוע שלא תתחילי עם תפקיד כנ"ל ב"ממשלת הצללים" של תנועת העבודה. זה לכשעצמו יעסיק אותך ויתן לך ניסיון מוקדם חיוני. יתרון נוסף -- תוכלו ללמוד על חולשות ומחדלי השרים בממשלה האמיתית, לפרסם את תוכניותכם החלופיות (הטובות יותר), ולזכות באהדת ציבור הבוחרים לקראת הבחירות הבאות (אחרי שתפגינו שאתם יודעים על מה אתם מדברים, ושיש לכם תוכניות פעולה טובות יותר.)

אתמול שמעתי את יוסי שריד שטען שלאחרונה ישנה בציבור הישראלי מגמה "ימנית". שכל מה שצריך לעשות זה לשבת, לחכות, ולא לעשות כלום, ולהמתין עד שיהיו כמה כשלים ולשינוי המגמה בציבור שתיהיה יותר "שמאלנית".

אני לא חושב שמה שקרה ל"עבודה" הפעם היא תוצאה של הלך רוח בלבד ושהענינים יסתדרו מעליהם, ללא מאמץ, וכל מה שדרוש היא עזרה מ"ספינולוגים" מוכשרים יותר בבחירות הבאות. לדעתי הירידה של "העבודה" מהמקום הראשון למקום הרביעי היא ירידה בעלת משמעות אסטרטגית שאינה ברת חלוף, משהו חמור הרבה יותר.

מציע גם שכשתתחילו לפעול בכוון הפקת לקחים, ובנית תוכנית "שיקום", תתיעצו גם עם בעלי מקצוע אחרים משטחים כמו "מנהל עסקים", "שווק", "חקר ביצועים", וכו' (לאהוד יש רקע בנושא השלישי ולי יש בשלושתם). לדעתי, יש לכם בעייה יסודית של "זהות" קולקטיבית, מי אתם, מה אתם, מה המוצר או השרות שאתם משווקים (בהשוואה לאחרים), למי אתם מנסים לשווק, ואיך צריך לשווק כדי להצליח גם למכור.

כל טוב ושיהיה לכם בהצלחה,
עדי

אזרחי ישראל הולכים ונואשים מסיכוייו של איזשהו הסדר מוסכם בינינו לבין הערבים.
כל פעם שברכה מכריז בכנסת כי הרמטכ"ל הוא רוצח ילדים, וכל פעם שאחמד טיבי מיחיף שתי אצבעות בצורת "ןי" מעל הבמה, נוסף לרשימת המיואשים עוד אזרח נוסף.
אין שאלה מה באמת חושב טיבי, כפי שאין שאלה מה באמת חושב ברכה, המשתייך למפלגה אשר בעבר הרחוק גם קבלה את רעיון החלוקה (ואולי גם את התכנית, פחות או יותר) ומאוחר יותר הצהירה עלהמונתה בשתי מדינות לשתי עמים...
מה שקובע הוא הפחד ועל הפחד הזה יודע לנגן היטב קודם כל ליברמן אך אתו גם מפלגות הימין האחרות...
במצב כזה מצע סוציאל דמוקרטי, שלא הוצג באופן ברור - וודאי שלא על ידי ברק, אך לא על ידי אחרים (להוציא שלייחימוביץ) ולא רק שלא הוצג כדרך, אפילו השימוש במושג סוציאל דמוקרטיה
היה - אם בכלל - בהיחבא.
אז אם כולם כל כך פחדו, מדוע תמכו בציפי "כל כך הרבה" (פחות מרבע מכלל הבוחרים..) פשוט מאוד - גם ציפי היא ימין וחבל שהנסחפים אחריה לקול הקרי/אה "או ביבי או ציפי" לא הבינו זאת...ואולי כן הבינו ורק העדיפו אותה עליו, כי הבינו שבסופו של דבר היא אינה מציעה דרך ממש אחרת - לא היא ולו שותפיה מהליכוד לשעבר.
אז כשצריך לבחור בין ציפי הימנית לביבי הימני אך היותר מפחיד - מפלגות השמאל, המופיעות בימפולג ובמגומגם נשארות מחוץ למשחק.
שם אנחנו היום וכדי לצאת צריך ראשית לנתח את מהות התבוסה ושנית לבנות מהלך שיש לו סיכוי לכבוש את לבו של עם חרד (והוא חרד) ובצד זה - ואולי מעבר לכל זה - להציב בראש המפלגה מישהו שידע לייצג את הדרך אבל גם יאמין בה.

ישיבה באופוזיציה אינה מטרה. עצם הישיבה באופוזיציה לא תחזיר את מפלגת העבודה לשלטון.רק אם בתקופה זו תעשה חשיבה, יפותחו ויבוצעו תכניות בנושאים חברתיים. סדר העדיפויות ישתנה. ידברו על חינוך ועל רווחה. על תמיכה בקשישים, על דיור ציבורי. על השקעה בסיוע לסטודנטים, על טיפול בבני נוער המשתמשים בסמים ובאלכוהול, על מנת להחזירם לחיים נורמטיבים ולחסוך מהם, ממשפחותיהם ומהחברה את הכאב והעלות של טיפול עתידי באנשים הנופלים לנטל על החברה. השקעה בתשתיות ועל יצירת מקומות עבודה.

מן הראוי להעלות את הנושאים האלה ונושאים חברתיים אחרים על סדר היום הציבורי. לעשות עבודה שיטתית, חשיבה , תכנון ותקצוב הפרויקטים החברתיים שיבחרו.
את החזרה לשלטון יש להרוויח. להתחיל את העבודה יום אחרי הבחירות שזה עתה הסתיימו. יש לגייס מנהיגות צעירה חדורת אמונה בכוחה להוביל את המהפכה החברתית לה אנו כה זקוקים.
אני אהייה הראשונה שאתיצב לעבודה מאומצת . אני מאמינה שאפשר לשנות וזו ההזדמנות.

ישיבה באופוזיציה אינה מטרה.

מצטער אבל ברק לא מתאים להנהיג מפלגה
אולי הוא טוב בטקטיקה אבל נכשל באסטרטגיות
כולם זוכרים את ההבטחה החברתית הגדולה, פרץ, שהבטיח בערוץ 2 לשבת באופוזיציה ובסוף גמר עם מלחמה נוראה
כך גם ברק שלא פרש לאופוזיציה אחרי וינוגרד
קמפיין שכולו ברמה של שנה א' בבית ספר למשחק במקום להציג אותך, את אבישי, את האנשים הטובים.
פשוט "צחוק מהעבודה", צריך חריש רציני, ישיבה באופוזיציה לא נוחה לכמה מחברייך שרק מעמידים פנים שזה באמת מה שהם רוצים
המפלגה גמורה, הרעיון לא.
יגידו שפינס מתאים להחליף את ברק, אני לא מסכים, גם הוא מזגזג, גם הוא נשמע לי נורא בראיון עם מסכנה משדרות שלא מבינה למה הוא צועק עליה כשהיא מבקשת שהממשלה תגן עליה והוא גוער בה, מה את מעדיפה מלחמה... פתאטי

בקיצור, תעשי טובה, קחי את אבישי, בוז'י, יולי ותקימו משהו חדש.
תשאירו את הקומבינות של כל השאר למפלגה אחרת

השיבוש האסטרטגי לא מתחיל בממשלה האחרונה, אלא הרבה הרבה לפני כן.
למפלגת העבודה חסרה כבר שנים השפה שמארגנת ביחד את כל הנקודות לכדי שלם אחד בעל צורה.
לצורך המשל נאמר, שהמצביע הישראלי לא הצליח להבין האם חיבור כל הנקודות שמפלגת העבודה מציגה, מתחבר לצורה של פיל, או מטוס או מה.
גם לשלי יש חלק בדבר מאחר שלא ידעה איך לחבר את השקפת עולמה הסוציאליסטית לשאלות הנוגעות ליחסינו עם העולם שסביבינו. לפעמים היתה לי הרגשה ששלי לא זוכרת באיזה חלק של הכדור אנחנו חיים.
אני לא באה לטעון כמקובל, שהמזרח התיכון הוא בהכרח ג'ונגל שרק שפת הכוח שולטת בו. זה שטחי ולא מדויק.
אני פשוט אומרת שאי אפשר להסתכל רק פנימה, או רק החוצה.
מפלגת העבודה גם לא השכילה להצביע על הקשר שבין הון לבין איכות סביבה לבין שלום וכו'.
כשאני אומרת קשר, הכוונה היא להצביע הן על הקשיים והן על האתגרים שהמבט הכולל מציב לנו.
מפלגת העבוה גם לא הצליחה לחבר בין כל הנקודות הפנימיות לבין תהליכים שמתרחשים בעולם בכל מיני תחומים.
לכן הבעיה של איראן למשל, מוצגת באופן נפרד לל שום חיבור
לשאלות שכאילו לא שיכות.
שלי עבדה יפה בתחומים שהציבה לעצמה, אבל שכחה את ההקשר הרחב, המורכב והדינאמי של הדברים.
אולי ההערה שלי נשמעת כללית מדי, ומתבקש להבהיר בדוגמאות יותר ספציפיות.
אכן, אך לא כאן המקום.
באופן מעשי, מדהים אותי לחשוב שיש מישהו במפלגת העבודה שמשתעשע במחשבות על התחברות לאיזה קואליציה.
העניין הוא שאני לא בטוחה בכלל שהישיבה באופוזיציה אכן תשמש נקודת זינוק.
אפשר גם מהאופוזיציה להתאדות.
למעשה, אם מפלגת העבודה לא תעשה בירור חשיבתי עמוק ורק תתעסק בשאלות ברמה טקטית. לא יקרה כאן כלום.

התדרדרותה של מפלגת העבודה בשנים האחרונות היא תהליך ארוך, מביש ומלא בטעויות ובהתנהלות כושלת. העובדות מדברות בעד עצמן ולשם קימומה ושיקומה לא די להכות על חטא, להתלונן ולקטר אלא לבצע את הפעולות דלהלן:
1. להתרחק ממנעמי השלטון מהוולבו ומהשררה ולשוב לאופוזיציה כדי להיבנות מחדש משם.
2. להחליף את אהוד ברק ואת הוותיקים שחלקם בכישלון לא קטן משלו. לבחור הנהגה חדשה ו/או צוות מוביל שיכלול את עמי איילון (כן! להחזירו!) שלי יחימוביץ, אופיר פינס, אמיר פרץ ואבישי ברוורמן.
3. לחדד את מצע המפלגה ולהחזיר את האג'נדה החברתית למרכזו בתוספת נקיון כפיים, ערכיות וחלוציות המותאמת למילניום השלישי.
4. לחדש את הקשר עם האזרח, בערים, בשכונות, בעיירות הפיתוח, בגליל, בדרום ובנגב. לפתוח מחדש את הסניפים שנסגרו ולמצוא דרך להגיע לכל בוחר פוטנציאלי.
5. להוות אופוזיציה לוחמת, המשרתת את האינטרסים האמיתיים של המדינה והחברה אפילו על חשבון טובת המפלגה. להוות מגדלור בפוליטיקה המסואבת המשרתת אינטרסים אישיים של גורמים השואפים לשררה ולנהנתנות. ללמוד מציפי לבני, כן, מציפי לבני, איך מנהלים קמפיין המשדר נקיון כפיים, "מנהיגות אחרת", "פוליטיקה אחרת" עם מרכאות ובלעדיהן. להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, להגן על המיעוט הערבי המושמץ והנרדף, בגין מתי מעט של שונאי ישראל.
ניתן להעצים את התמיכה בציבור, כבעבר, רק ע"י עמידה על עקרונות, דוגמא אישית, נקיון כפיים והנהגה כריזמטית המדברת אל האזרח בגובה העיניים ולא בהתנשאות. לחזור ולהיות מפלגת העם. לתמוך בשכבות החלשות, בגימלאים. לשדר חמלה ואמפטיה ולפעול בהתאם.
אין דרך אחרת! רק מאמץ סיזיפי, בתהליך ממושך יחזיר, אולי, את האהדה בציבור למפלגת העבודה וישיב את ציבור בוחריה שנטשה בגלל כ"כ הרבה סיבות.
אריק כץ-עפולה

שלי יקרה , אני מסכימה איתך , מפלגת העבודה עם שורשים עמוקים באדמה
אך כל זה לא בא לידי ביטוי בקמפיין שלכם , לא מצאתם לנכון להזכיר לעם את ההרס שעשה נתניהו לקרנות הפנסיה קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהושלכו לבורסה ,את הוועדים שהחליש והיום מקומו של העובד כמו עבד חבל פספוס גדול .
חובה היה עליהם להזכיר לכולם את המאבק של נתניהו עם עמיר פרץ אך
בצורה אגרסיבית הרס גם את ההסתדרות , רק בכך הייתם צריכים לפקוח לעם את העיניים אני בטוחה שהתוצאות היו שונות.

מחזקת אותך שלי. את אמיצה, עומדת על דעתך ולא בוגדת בערכייך ועקרונתייך. הישארי כזו. אם גם ציפיוקדימה ילכו לאופוזיציה, אולי בכוחות משותפים עם השמאל כולל הערבים , לא תאפשרו לממשלת הימין להגיע להחלטות שנצטער עליהן. לכו לאופוזיציה ונסו לשנות את שיטת המימשלהגרועה שלנו. נסו ליצור שיטת בחירות שתקציב מינימום של 40 מנדטים לממלגה כדי שיהיה אוב. אם אף מפלגה לא תגיע לכך, יעשו סיבוב חוזר בין שתי המיפלגות הגדולות. .

‏12/02/2009
שלי יחימוביץ היקרה, דחוף ביותר

צר לי מאוד על התוצאות העגומות של הבחירות. כמובן שעשינו ככל יכולתנו לתמוך ולעזור, אולם העם הזה חצוי בדעותיו ומפלגת העבודה לא זכתה לקולות לה היא ראויה.
היו לכך סיבות רבות ולא כאן המקום למנות אותן. אולי אסביר אותן במועד אחר.
אני מודע לכך, שלאור תוצאות הבחירות, את נחושה להישאר באופוזיציה ואת מובילה גם את המהלכים לכך.
במקרה הזה דעתי שונה מדעתך, ותרשי לי, מתוך יחס של כבוד ואהבה, למנות אותן:

• למרות המצב, יכול להיות מצב בו שלש המפלגות קדימה, הליכוד והעבודה יקימו קואליציה יציבה בת 68 חברים. קואליציה שתוכל לתפקד ביעילות ובאחריות לאורך זמן. כל הרכב אחר יהיה נחות יותר, יביא לסחטנות של המפלגות הקטנות, או למפלגת ימין קיצונית.
• מפלגת העבודה והחברים העומדים בראשה עתירי ניסיון, בעלי ערכים דמוקרטיים שטבועים באישיותם ובדרכם ובעלי יכולות עשייה מוכחות. ישיבה ממושכת באופוזיציה, עם כל חשיבותה, תבריח מצביעים נוספים וקיימת סכנה ממשית לירידה נוספת במנדטים עתידיים.
• דווקא בתקופה של שפל ועמידה בצומת דרכים כל כך קריטי למדינה בכל התחומים כמו שלום או מלחמה, כלכלה מידרדרת או כלכלה צומחת, שמירה על ערכים דמוקרטיים, מלחמה בעוני ובאבטלה, אלימות גוברת בחברה ובתרבות הפוליטית ועוד, ועוד. צריך לקחת אחריות, לשקול בדרך רציונאלית, שאת כל כך ברוכה בה, מה תהיה דרכה של המדינה היחידה שיש לנו – לניוון והידרדרות, או לצמיחה מחודשת גם במצבים הקשים הנוכחיים.
• פרסמתי באינטרנט שני מאמרים קצרים בנושא וקבלתי תגובות רבות שכולן מזדהות עם עמדתי.
• מצב הרוח של הציבור שלך ושלי ירוד ושפוף, מיואש מהתלהמות הפוליטיקאים זה בזה, מאגו מנופח שרואה את טובת עצמו ולא את העיקר, מעיתונאים וכתבים בכירים בכל אמצעי התקשורת, שמתייחסים למהלכים כאל משחק כדורגל ולא כאל מצב משברי שהמדינה נקלעה אליו. צריך, דווקא במצב משברי, לעשות מעשה אמיץ ויוצא דופן על מנת לחלץ את המדינה ולהעלותה מחדש לדרך המלך.
• כפי שאני רואה את מצב הכוחות הפוליטיים לאחר הבחירות, השמאל הסוציאליסטי כמעט ונפח את נשמתו, כוחות הימין עלו, והמפלגות הקטנות הן לא ציוניות או שהן עדתיות. אין סיכוי ריאלי לצפי לבני לבנות קואליציה. בנימין נתניהו עשוי להיבחר כמרכיב הקואליציה, עלול להיגרר ימינה ואז אנה אנו באים. גם קולות הזעקה של האופוזיציה רק ישמנו את גלגלי הימין.
• הסיכוי הריאלי היחידי לממשלה יציבה, במצב הקיים הוא לתת לנתניהו חבל הצלה בכך שמפלגת קדימה עם צפי לבני תצטרף וכן, גם מפלגת העבודה, תשתחרר מהכבלים שכבלה את עצמה ותצטרף גם היא. כך תקום ממשלה שתענה על רצונם של רוב הבוחרים.
• כל קואליציה אחרת תהיה בכייה לדורות, עד כדי סיכון ערכים דמוקרטיים שאנו כל כך גאים בהם, סיכון ביטחון המדינה מהאויבים המקיפים אותנו מקרוב ומרחוק, התגברות האלימות והעוני ערעור אימון העם במנהיגיו ועוד דברים שיכולים לגרום לחלומות בלהות.
• שלי יקרה, אני מבקש ממך לחשוב פעם נוספת, להתעמת עם עצמך, לעשות החלטות אמיצות שרק ירימו את קרנה של מפלגת העבודה. לא להיבהל מהמלעיזים שטוענים שאנשי העבודה דבקים לשלטון, אלא להירתם באמת להצלת המדינה הקטנה הזאת.
• מצ"ב שני המאמרים הקצרים בנושא.

מצפה לקבל את תגובתך בהקדם

מיצי קפיצי שהתבגר בינתיים
אלוני זמורה

אלוני זמורה, חנה סנש 22/45 חיפה 33854, טלפקס. 04-8380398, נייד 050-7776081,
zmoraal@netvision.net.il

תוצאות הבחירות מראים ברור כי למצביעי שמאל - ואני מתכוון לבעלי השקפה ליברלית סוציאל דמוקרטית - אין כתובת אמיתית. רק"ח היא קומוניסטית, מר"צ אולי ליברלית אבל בוודאי שלא סוציאל דמוקרטית וקדימה היא בסך הכול ליכוד בפנים אחרות (אסור להתבלבל - קדימה היא מפלגה ימנית שההבדל בינה לבין הליכוד המסורתי הוא קוסמטי).

מפלגת העבודה הייתה צריכה ויכולה למלא את החלל, שהיא אכןנמצאת בו מסורתית, אבל בשביל זה צריך לפנות לקהל הנכון, וצריך לעשות זאת בצורה הנכונה (רמז: לא על ידי מנהיג בטחוניסט שגר במגדלי אקירוב - מה לו ולפועלי ישראל?).

צריך לשבת באופוזיציה ולנצל את השנתיים הקרובות (קשה לי לדמיין ממשלה שתחזיק יותר מזה) כדי לחזור למקורות - לועדים, לעובדים, לפועלים, לנזקקים, לזקנים, לצעירים וכולי.

לא רק ביטחון אלא קודם כל כלכלה וחינוך. שם מקומנו.

עומר לביב

בימים האחרונים מתפרסמות ידיעות לפיהן את שוללת את האפשרות שתתמודדי על ראשות מפלגת העבודה.
אני סבור שאין אדם שיכול להנהיג את המפלגה הזו בימים האלה מלבדך, ולכן פונה אלייך בבקשה שלא לסגור את האופציה הזו בהצהרות.
לא במקרה היוזמות של אובמה מזכירות את אלו שלך. את מיטיבה לזהות את הסדקים הגיאולוגיים שעליהם ממוקמת החברה הישראלית, המתפוררת לה כבית באוהאוס מוזנח.
גם ישיבה בממשלה היא לא דבר מגונה, בתנאים מסויימים - למשל, אם נתניהו יחליט על מהלך להחזרת הגולן או להסכם עם הפלסטינאים.
מהבחינה של צעד מדיני נועז כזה, אגב, 27 מנדטים לליכוד הם מספר מצוין בשביל נתניהו. במקרה כזה הוא יצטרך לגייס לצדו רק עוד 8 אופורטוניסטים כדי לפרוש מהליכוד ולהקים את קדימה-ב'/הצידה/סלטה.
אם היו לו 28 ח"כים הוא כבר היה צריך עוד אופורטוניסט.

ירידה היא הכנה לצורך עליה ,
גם לאופוזיציה תפקיד חשוב - לפקח ולשמור על איכות השילטון.
ראיתם מה קרה לליכוד לאחר שישב קצת באופוזיציה ...
נצלו זאת לטובתכם .

החטא הקדמון היה קבלת תפקיד שר הבטחון ע"י מי שהצבענו עבורו כשר כלכלי ונציג חברתי. החטא שהמשיך היה ויתור על ערכי החברה התקינה שעליהם אמורה הייתה המיפלגה להתבסס. היום, כדרך היחידה של שיקום, עליכם לאחד כוחות עם כל הנציגים החברתיים מכל המיפלגות, אולי לייסד אפילו מיפלגה חדשה ולצאת לדרך חדשה, תקיפה, מתקיפה וברורה גם מתוך ספסלי האופוזיציה. המשך אי נקיטת עמדות והמשך הפשרות וההתפשרויות רק ימשיכו לחסל את מהות המיפלגה.

1. Opposition to any right wing coalition
2. A real discussion throughout the party, concerning who we are, what we believe in and what are the main issues that we are going to make our political goals and targets. Are these Jewish-Arab issues, or are these rich-poor issues?
3. In order to achieve 2 above it is essential that we revive partizan activity in our branches throughout the country and all the time. A live political party is not a stock exchange skeleton to be revived only when the "leaders"face new elections.

Another important issue is that of whether the party chairman can remain in office.
I have already written elsewhere that the secretary general must not remain in office

כישורים מוכחים כן או לא אפשא להתווכח, אבל לא ניתן להתעלם מכך שברק בחר למרכז את התעסקות המפלגה בנושאי בטחון ולא חברה, ומכך שהקפיד באדיקות על דממה תקשורתית בכל תקופת כהונתו כשר בטחון.

האם אלו התכונות שדרושות ממנהיג מפלגה? אני חושב שלא. האם יש מקום לקחת אחריות על כשלון אלקטורלי? על מדיניות שהביאה לעזיבת מצביעים את המפלגה?

כולנו יודעים שבהזדמנות הראשונה ברק יענה ל"צו השעה" ויואיל לחזור אל כורסת שר הבטחון, "למען המדינה" - ומה אז יהיה אל בניית אלטרניבה באופוזיציה?

אני בעד להתכנס ולהעלות רעיונות כיצד לשקם את המפלגה בתוואי שאת מציעה. להגיד מה בוער לי בעצמות כבר הרבה שנים? חוקי התכנון והבנייה - כולל התנהלות מינהל מקרקעי ישראל - שעושים צחוק מהאזרח; יחסן של הרשויות המקומיות אל התושב - רמייה מתמשכת וכסת"ח על שחיתות שמבעבעת מתחת לפני השטח; חוקי התעבורה והתנהלות בתי המישפט - לרבות הוראת נהיגה פושעת - שמתעללים באדם באשר הוא אדם; עיתונות שחיה בבועה "פוליטית" ומסתגרת מהאדם ומבעיותיו האמיתיות עד כדי נתק. והנה הצגתי נושאים שמספיקים לעשר התכנסויות. אני יודעת שאידיאולוגיה היא דבר חשוב מאד, אבל עם לא פורטים אותה למרכיבים פרקטיים ולא יוצרים לינקג'ים בינה לבין חיי היומיום, זה נותר בבל"ת. צריך תכניות פעולה של ממש, כולל תוכניות למשיכת נוער לפרוייקטים שיכולים לדבר אליהם, על פי שכבות גיל. הצעתי לכנס ראשון: התוויית תוכניות פעולה וחלוקת משימות לצוותי עבודה עם לוח זמנים להגשת הצעות לביצוע.