מתוך המכתב של שלי לשופטי ישראל:
"אני מרשה לעצמי לפנות אליכם ישירות, כייוון שמכתבי אינו נוגע חלילה וחס לעניין שיפוטי העומד לפניכם, אלא לעניין היותכם מעסיקים של עוזרים משפטיים, אשר אני משוכנעת שעבודתם חיונית וחשובה לכם.
כידוע לכם, במערכת בתי המשפט מועסקים כ-600 עורכי דין המשמשים כעוזרים משפטיים לשופטים, כ-80% מהם נשים. עבודתם של העוזרים בכל הערכאות (שלום, מחוזי, עליון) היא בעיקר כתיבת חוות דעת משפטיות, החלטות ופסקי דין, מחקר והכנת תיקים לפני דיון, וכן יצירת קשר עם גורמי חוץ.
שכר העוזרים הוא שכר גלובאלי. עורך דין שנקלט למערכת בתי המשפט נאלץ לחתום על חוזה העסקה ובו הוא "מסכים" לכך שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 נוספות – לא יחול עליו.
ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שמדובר בסעיף בלתי חוקי. מדובר בזכות קוגנטית. וממש כשם שאין זה חוקי להחתים עובד על הסכמה לכאורה לוותר על תשלום שכר מינימום, כך אין להחתימו על ויתור על כל חוק מחוקי העבודה וחוקי המגן האחרים. כך קבעו בתי המשפט עצמם בלא מעט פסקי דין העוסקים בענייני עבודה...
...אני פונה אליכם אפוא, כמי שמעסיקים בפועל את העוזרים ועובדים עמם שכם אל שכם, בבקשה לגבות את העוזרים המשפטיים שלכם במאבקם, לעודד את מי שלא הצטרפו לועד לעשות זאת, ולפעול לקידום משא ומתן אינטנסיבי בין הנהלת בתי המשפט ובין ועד העובדים וההסתדרות, על מנת להסדיר בצורה חוקית ומכובדת את תנאי שכרם של עובדים אלה".

08.09.09 - תשובת הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט לתובעת הראשית
31.08.09 - פניית התובעת הראשית במשרד התמ"ת למנהל בתי המשפט
27.07.09 - תשובת נשיאת בית המשפט העליון
21.07.09 - המכתב המלא לשופטים

ההתכתבות עם מנהל בתי המשפט