Skip to main content
"22.5.06 - שאילתה בע"פ לשר המדע, התרבות והספורט בעקבות החלטתו של מי ששימש שר ..."

הענקת פרס שר החינוך למפעל חיים

24 מאי 2006

22.5.06 - שאילתה בע"פ לשר המדע, התרבות והספורט

בעקבות החלטתו של מי ששימש שר החינוך ערב הבחירות להעניק את פרס שר החינוך למפעל חיים ליוצר שהושמעו נגדו טענות כי הכה את אשתו –

רצוני לשאול:
1. האם אין טעם לפגם בהחלטה זו?
2. מה המסר שהוועדה מבקשת להעביר לציבור בהענקת הפרס?
3. האם נשקל לבטל את החלטת קודמך?

 

24.5.06 - תשובתו במליאה של שר המדע התרבות והספורט אופיר פז-פינס

אני לא מציע שנשחק ב"נדמה לי", כי בסופו של דבר אין סודות. מדובר ביוצר והזמר שמוליק קראוס.

אני רוצה לומר, קודם כול, אני חושב שיש מידה של טעם לפגם בהחלטה הזאת, אחרת חברת הכנסת יחימוביץ לא היתה מעלה את הנושא בכנסת.

אגב, אני מתנצל על שאיחרתי, אבל ועדת התרבות והספורט פשוט עיכבה אותי. לא עניינים ממשלתיים, אלא דווקא פרלמנטריים; אני מתנצל.

קודם כול, שאלת אם יש טעם לפגם. אני חושב שיש מידה של טעם לפגם, אחרת גם לא היית מעלה את הנושא. העובדה שהנושא עולה מראה שהוא שנוי במחלוקת במידת מה. אז בוודאי יש מידה מסוימת של טעם לפגם.

מה המסר שהוועדה מבקשת להעביר? אני רוצה פשוט להקריא מנימוקי הוועדה. קודם כול, הרכב הוועדה: הוועדה היא בראשות אביהו מדינה ובהשתתפות העיתונאי עמוס אורן, העורכת המוסיקלית ב"קול ישראל" נאוה אחירון, ראש ענף תרבות ב"קול ישראל" יואב גינאי, העורכת המוסיקלית של רשת ג' עפרה הלפמן, וחוקר הזמר העברי ד"ר נתן שחר. זאת אומרת, ועדה מאוד מאוד מקצועית, מורכבת מגברים ונשים. בנימוקים הם כתבו את הדבר שאני חושב שאין מחלוקת עליו; זה מאוד ארוך ואני רוצה לקחת רק קטע קטן: "שמואל קראוס היה אחראי לבנייתה ועיצובה של המוסיקה הישראלית בסגנון ישראלי, צעיר, ייחודי ואופייני, מבלי לחקות או להתבטל בפני סגנונות זרים ופופולריים מהעולם הרחב. ביצירתו נצמד קראוס להוויה המקומית העכשווית של ארץ-ישראל, בהלחנה מקורית ואיכותית", וכדומה.

אני חושב שאין מחלוקת על כך שבמשך כ-‎50 שנה, לא יום ולא יומיים, שמוליק קראוס תרם להעשרת רפרטואר הזמר העברי בעשרות, אם לא יותר, יצירות איכותיות, שהפכו נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית. זה המסר שהוועדה רצתה להעביר.

אני רוצה לומר, שאני לא חושב שיש ויכוח בבית הזה ולא בקהילת התרבות בישראל על התרומה הייחודית של שמוליק קראוס ליצירה, לזמר ולתרבות הישראלית.

ההחלטה של הוועדה הזאת היתה טרם כניסתי למשרד. הוועדה פעלה טרם כניסתי, החליטה, והשר הקודם גם אישר את ההמלצה באיזו פרוצדורה שקיימת.

את שואלת אם אני מתכוון לשקול לבטל. תראי, קודם כול, הדברים שפורסמו בעבר בעיתונות, וכאן אני רוצה להיות זהיר, לפי המידע שבידי אירעו לפני כ-‎30 שנה. אני לא יכול לומר דברים יותר מוסמכים, ואם יש לך אסמכתות, אדרבה, תראי לי אותן. יש דברים לגבי מר קראוס שאני לא מוכן לחשוף כאן בגלל צנעת הפרט, ואני בהחלט מוכן למסור לך בארבע עיניים, שהם מעבר לדברים שנאמרו כאן ברמת הנימוקים.

אני חושב שאני לא צריך היום להיות ברמה שעושה ‎OVERRULING לוועדות מקצועיות שפועלות מתוקף סמכות ממשלתית. היו לא-מעט ויכוחים גם בעבר על מתן פרס לאמנים כאלה ואחרים, אנחנו זוכרים חלק מהם, גם באשר לפרסים יותר איכותיים ויותר יוקרתיים. גם אז חשבתי, גם כשלא הייתי ממונה, אלא חבר הכנסת, שצריך לבטא ולציין את הכושר האמנותי היוצא דופן והכשרון האמנותי היוצא דופן, גם כשאנשים שנויים במחלוקת ובעייתיים.

אני לא חושב שמתן הפרס נותן לגיטימציה לאלימות בכלל, אף שהאיש היה כנראה אלים, ודאי לא לאלימות כלפי נשים, שאני כמובן מגנה אותה ומשתדל לפעול נגדה בכל תפקידי. לכן הנטייה שלי - אלא אם כן ייוודע לי משהו שאני לא יודע אותו נכון לרגע זה - לא לפסול את ההחלטה, לא לחזור מהענקת הפרס ולא לקחת את הפרס בחזרה.

אגב, חברת הכנסת יחימוביץ, לא בטוח ששמואל קראוס נענש ברמה הפלילית בעניין הזה, אבל אין ספק שמי שבודק את היצירה שלו מול ההכרה בו, מוצא פער גדול, ולדעתי, במרוצת השנים הוא נענש לא מעט על אותם אירועים בשנות ה-‎70. אם קהילת האמנות והזמר בישראל החליטה לציין אותו לאחר שהוא עבר את גיל ‎70, אני חושב שלא נכון יהיה מבחינתי לקחת את הפרס הזה בחזרה.

היו"ר מגלי והבה:

שאלה נוספת לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. יהיו שני שואלים נוספים שאקרא בשמם.

שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):

אדוני השר, ראשית, אני מודעת לעובדה שלא אתה קיבלת את ההחלטה הזאת אלא קודמך, מאיר שטרית, ואני לא מקנאה בך על הסיטואציה שאתה נמצא בה. כמו כן, אני לא חולקת על כשרונו של שמוליק קראוס; מדובר באדם מאוד מוכשר, שגם אני באופן אישי אוהבת את יצירותיו ושמחה בכך שהוא המשיך ליצור לאורך השנים. ובכל זאת, פרס שר החינוך, על כל המשמעות העמוקה הטמונה בו, כלומר, על כל הערכים החינוכיים - לא מדובר בפרס טכני, מדובר בהבעת עמדה תרבותית, ערכית, אידיאולוגית. יש ציבור שלם - - -

אני שואלת, האם לא צריך להביא בחשבון באופן עמוק ומהותי ציבור של הרבה מאוד נשים מוכות בישראל, כשם שהיתה ג'וזי כץ, שחטפה מכות רצח משמוליק קראוס - ציבור שלם של נשים שסופגות אלימות יומיומית, לראות אותן לנגד עיניך ולא לשדר את המסר הזה של הענקת פרס שר החינוך על כל משמעויותיו לאדם שהיה כל כך אלים כלפי אשתו, ובכל זאת לשקול מחדש את עצם הענקת הפרס. שוב אני אומרת, אני יודעת שלא אתה קיבלת את ההחלטה.

היו"ר מגלי והבה:

חבר הכנסת גפני, שאלה נוספת.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מסכים לחלוטין עם השואלת, עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ. איש מקצוע הוא איש מקצוע והוא צריך לעסוק במקצועו. כאשר נותנים לאדם פרס, המשמעות של זה שונה לחלוטין. נכון ששר לא יכול היות צנזור, אבל אני לא מסכים להגדרה הגורפת הזאת, ששר לא עושה ‎OVERRULING. לא יכולה להיות הפקרות - - -
השאלה שלי היא אחת: האם לא הגיע הזמן, מעבר לעניין שלא להיות צנזור, כאשר מעניקים פרסים על בסיס מקצועי - זה בסיס מקצועי - אבל כאשר מעניקים פרס לאדם שאינו שנוי במחלוקת - אני לא מדבר על המקרה הספציפי הזה, אבל הוא הדוגמה - אין מישהו שמכה את אשתו שהוא שנוי במחלוקת. הוא לא שנוי במחלוקת, הוא לא ראוי לפרס, אין ויכוחים. איש מקצוע זה דבר אחד, שיעסוק במקצועו. לתת פרס מטעם שר, מטעם ממשלה, מטעם ועדה ציבורית - יש כאן מקום להתערב ולומר שלא נותנים פרס לאדם כזה.

חיים אורון (מרצ):

אני רוצה לחלוק על קודמי. אני מודה, בעבר הייתי שותף למאמצים לפסול מתן פרס ישראל למישהו. בראייה לאחור, אני חושב שאם ממנים ועדות, יכול להיות שבכתבי המינוי של הוועדות צריך להכניס מגבלות נוספות. יש סיבות רבות, המון מקרים והמון זוכי פרסים שאני לא שמח על קבלתם את הפרס. יש לי כל היכולת להביע את דעתי עליהם, גם על מקבלי הפרס. אני חושב שלא יהיה נכון שהשרים יתחילו לעשות ‎OVERRULING מהותי. מובן שיש סמכות לעשות זאת במקרים קיצוניים. לא בטוח שאנחנו רוצים מתכונת ששרים יפסלו החלטות של ועדות פרס ישראל. מהבחינה הזאת אני מקבל את הקושי שהשר ביטא כאן כמהלך נכון. ועל מנת שזו תהיה שאלה, האומנם?

שר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט אופיר פינס-פז:

תודה, אדוני היושב-ראש. כל השאלות היו ברמת הבעת עמדה, שהיא לגיטימית. אני מקבל בהכנעה גם את הביקורת וגם את השאילתא. אני אומר ברצינות, זו דילמה לא פשוטה, אבל אני חושב שבסופו של דבר, עד שלא ייקבע אחרת, אנחנו חייבים להשאיר שיקול דעת ואוטונומיה תרבותית לאנשים, ואין פה שיקול דעת פוליטי, האנשים הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה, השיקול שלהם היה שיקול ענייני, אין מחלוקת כאמור גם בין השואלים והמבקרים על התרומה האדירה של האיש הזה לתרבות הישראלית.

אני אומר שוב, יכול להיות שאם אני הייתי יושב בוועדה הייתי מחליט אחרת, יכול להיות שאם הייתי שר כאשר התקבלה ההחלטה הייתי שוקל אחרת, אבל היום, לקחת חזרה, לפסול, ואני אומר לכם, חברי הכנסת, אני יודע טיפה יותר ממה שאני יכול לומר כאן, יש דברים שאני לא מוכן להגיד כאן, כי אני חושב שזו תהיה פגיעה חמורה בצנעת הפרט, אבל יש כמה דברים שאני יודע - מי שירצה ומי שמגלה עניין בזה, אני ודאי אגיד את זה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, אבל גם לאחרים שירצו. אני לא יכול לומר זאת כרגע בפומבי - כל הדברים האלה יחד גורמים לי לקבל את ההחלטה, שאני לא לוקח את הפרס בחזרה.

עם זאת, יכול להיות שבעתיד צריך יהיה להנחות את אותן ועדות בקריטריונים. אגב, יש הרבה מאוד ועדות שעוסקות בחלוקת פרסים לאמנים וליוצרים בישראל, לא הכול פרס ישראל, יש עוד הרבה פרסים, ויש להביא בחשבון באופן ברור את השיקולים הציבוריים והאחרים שמעבר לשאלת התרומה הייחודית. אשקול את הדבר הזה, בהחלט. אני חושב שיש מקום לשקול את זה. אבל כל עוד אלה לא היו הקריטריונים ואלה לא היו ההנחיות, והדבר הוכרע ונדון והוחלט בוועדה ואושר על-ידי השר הקודם, עם כל הקושי שבדבר, אני מתכוון להשאיר את ההחלטה על כנה, אלא אם כן, וזה הסייג היחיד, יובא בפני משהו שלא ידוע לי נכון לרגע זה.

הכנסת ה-17 - 103 כתבות נוספות
חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שר\ה התעשיה, המסחר והתעסוקה נהלי משרד התמ"ת, הקובעים את היקף שעות העבודה השבועיות של אמהות לצורך השתתפות ממשלתית בהחזקת ילד במעון או במשפחתון, אינם מאפשרים למורות במערכת החינוך לעמוד ברף השעות...
חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את ראש הממשלה: ממידע שהגיע אליי עולה כי שרותי בריאות כללית מפטרת עובדי קבלן כח אדם ומקבלת במקומם בני שירות לאומי. סעיף 1(3) לתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשס"ב-2002 קובע כי "המתנדבות בשירות...

תגובות

אין קשר בין

אין קשר בין הפרס לבין מעשיו של שמוליק,

פרסום תגובה חדשה