שלי יחימוביץ:

קודם כל - דבר אחד עקרוני. אין מדינה דמוקרטית בלי שידור ציבורי. לא קיים דבר כזה. זו לא איזו גחמה אנכרוניסטית של מדינת ישראל. אין מדינה דמוקרטית, כולל ארצות הברית, הקפיטליסטית, שאין בה שידור ציבורי, טלוויזיה חינוכית וכן הלאה והלאה. בכל מדינה זה אחרת, אני לא אכנס לזה בכלל, אבל זו נשמת אפה של הדמוקרטיה שלא כל התקשורת תתבסס על תמריץ מסחרי וכספי, שיהיה משהו שהוא ממלכתי, של המדינה. לכן מדובר פה באינטרס של כולנו, לא באיזו נישה קטנה שאנחנו נלחמיםי בשבילה, בשביל אדם כזה או אחר. במקרה בחדר הזה יש הרבה אנשים שקשורים לרשות השידור, שגדלו שם, בדרך כזו או אחרת, אבל זה לא רלבנטי בכלל. 

 

ביקשת, חבר הכנסת אקוניס, לא לומר שום דבר פוליטי ואני מניחה שהתכוונת שלא נתייחס פה לראש הממשלה, אבל לראש הממשלה יש אחריות על על מה שמתרחש שם כרגע, בהיותו גם משפיע על מה שקורה באוצר. וזה לא יכול להיות שתשעה חודשים אין יושב ראש לרשות השידור, כשיש מועמד מוסכם על השר שממונה על רשות השידור ועל ראש הממשלה, וזה לא יכול להיות שכבר יימצא פתרון למינויו של היו"ר , וזה יהיה בהצעת המחליטים לישיבת הממשלה, ואז השר יולי אדלשטיין ישמע שבעצם ראש הממשלה לא רוצה את היו"ר הזה, אחרי שהוא כבר היה מוסכם עליו. זו התנהלות לא ראויה. לא מקובל עלי למנות את איל גבאי לממונה על רשות השידור. זה אדם שאין לו תודעה של חשיבות השידור הציבורי. זה אדם שההפרטה זורמת בדמו, הוא מפריטן על עם אידיאולוגיה כלכלית קיצונית שלא מסוגל לביא מזור ולאחד בין הקצוות. צריך כאן מישהו שיידע לשמן את העניין הזה באיזה שמן סיכה, להביא את כל הצדדים לשולחן דיונים, להרגיע את המערכת הרותחת הזו, לא מישהו שיביא אותה לידי קיצוניות. 

 

הכל מבשר רעות. ההתנהלויות של השבוע האחרון מחמירות את המצב מאד ואנחנו ממש עומדים על סיפו של המשבר הגדול ביותר שרשות השידור ידעה, ורשות השידור ידעה משברים. אני עבר עבדתי ב "קול ישראל" כאשר היתה השביתה הגדולה שהותירה צלקות וחירבה את רשות השידור, גרמה לה נזקים איומים ונוראיים. 

 

 

זה לא יכול להיות שערב רפורמה - כמו שאומרים כולם - יהיה פתאום, ולא שמת לב: העיצומים שלהם עכשיו זה לא בגלל הרפורמה,שתהיה. זה בגלל שקיצצו להם עכשיו בשכר. קיצצו לא קיצוץ רוחבי, מכל מיני סיבות שאריה שקד הסביר לי, ואני מבינה אותו - הוא אמר: לא ניתן לקצץ קיצוץ רוחבי כי יש טכנאי שאני צריך אותו ב- ‎200% ויש טכנאי שאני יכול להפחית את שעות העבודה שלו. אבל יצא בפועל שיש טכנאים שיש להם הורדה בשכר של ‎70%. אחרי ‎30 שנות עבודה זה דבר שהוא לא סביר, לא הגיוני. והם שובתים, הם עושים עיצומים. העיצומים האלה, ואני אומרת את זה בכאב - לא ממש מזיזים לאנשים. אנחנו במצב כל כך קשה שהעיצומים הם לא אפקטיביים כרגע, הם לא מהווים שוט. זו הבעיה המרכזית שלנו. אני בעד עיצומים, בעד השבתה של עובדים כדי להשיג מטרות פרו עובדים באופן מוחלט. ואתם יודעים כמה אני קשובה לצרכים שלכם, אבל אנחנו במצב כל כך גרוע שזה פשוט מוסיף שמן למדורה. אני לא באה אליכם בטענות אלא אני באה בטענות למהלך המוזר הזה של קיצוץ בשכר עכשיו, כשמה שעומד על השולחן זה בכלל רפורמה שבה יהיה פתרון להכל. אז למה עכשיו? 

 

...

 

שלי יחימוביץ:

לסיום, אדוני היושב ראש, נכון שצריך חוק רשות שידור. זה לא הדבר הכי בוער כרגע. אני הייתי מקבלת לחצים מכל העולם - גם מממשלות הימין וגם מממשלות השמאל, כשעבדתי ברדיו. שרדנו את זה. הצלחנו להפיק שידור טוב למרות הלחצים האלה. כרגע זה לא הדבר שהוא סם החיים והקיום של רשות השידור. כרגע צריך את הרפורמה, עם כמה שהיא כואבת וקטלנית ועם כל המחיר שישלמו כאן כל הצדדים - אבל יש באמת, למרות כל המצב הקשה הזה, יש רגע, אנחנו כן ברגע מזוקק של בשלות לקראת הרפורמה. צריך ללכת ולעשות עכשיו מרתון של כמה לילות וזה קשור, וצריך ראש הממשלה למנות בדחיפות שר או סגן שר שיהיה רפרנט לעניין הזה, והאוצר, וההסתדרות, בראשות עופר עיני, שאגב, מאד קשוב לעניין וחושב שניתן להגיע להסכמה על הרפורמה. פשוט הוא באמת חושב כך הוא חושב שניתן הלביא את הצדדים לידי הסכמה. זאת אומרת - ההסתדרות, האוצר, לשכת רוה"מ- שיהיה כבר יו"ר ועדת מנהל, שימונה, שיהיה שר ממונה או סגן שר ממונה, וקדימה, שבו ותפתרו את העניין הזה כי אנחנו חייבים להיכנס להילוך מואץ בעניין. צריכה לצאת מכאן קריאה ברורה לראש הממשלה. 

--

 

לפרוטוקול הדיון המלא