הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ', שלמה מולה
פ/1040/18
הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – קביעת תנאים שלא ממין העניין), התשס"ט–2009
תיקון סעיף 3
1. בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (א) יבוא -
"(א1) לעניין סעיף קטן (א) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין."
תיקון סעיף 6
2. בסעיף 6 לחוק, אחרי פסקה (3) יבוא -
"(4) הנתבע סיפק מוצר או שירות ציבורי, אפשר כניסה למקום ציבורי או סיפק שירות במקום ציבורי, שלא לפי סדר הפניה או ההגעה, לפי העניין."
דברי הסבר
מטרתו של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – "החוק"), להלחם בתופעה נפוצה של הפליה פסולה, באספקת מוצרים או שירותים ציבוריים, בהפעלת מקומות ציבוריים, לרבות במתן כניסה למקום, ובמתן שירותים במקום ציבורי.
בחוק נקבע, כי אין להפלות מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ, מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.
אלא שהניסיון מלמד על שיטות ומנגנונים שפותחו כדי לעקוף את האיסורים שבחוק; אחת מהשיטות הנפוצות להסוואת הפלייה נהוגה במיוחד במועדונים ובמקומות בילוי אחרים ומכונה "סלקציה": אדם שנמנה על אחת מהקבוצות המאופיינות אינו נתקל בסירוב מוצהר להכניסו אלא "רק" מתבקש לחכות למשך פרק זמן בלתי מוגדר; הוא ממתין עד בוש – עד שהוא נאלץ להתייאש ולוותר, בעוד שאחרים, שהגיעו אחריו אך אינם נמנים עם הקבוצה המאופיינת בעילות הפליה, מורשים להיכנס.
כיוון שהוכחתה של הפלייה היא קשה, ודורשת ידיעה של עובדות רבות, המצויות רובן ככולן, דווקא בשליטתו של המפלה, נקבעו בחוק חזקות שמעבירות את נטל השכנוע על הנתבע; כך, למשל, אם אדם מונע כניסה למקום ציבורי מאדם שנמנה על אחת מהקבוצות המאופיינות בעילות ההפליה ואינו מונע את הכניסה מאחרים – חזקה שהוא נוקט בהפליה אלא אם הוא מצליח להוכיח אחרת.
כדי למנוע מצב שבו ניתן לעקוף את כוונת המחוקק באמצעות שיטת ה"סלקציה", מוצע לקבוע חזקה עובדתית, שלפיה יראו באדם שאינו מאפשר כניסה למקום ציבורי לפי סדר הגעה כמי שנוקט בהפליה על פי החוק, אלא אם יצליח להראות שטעמים אחרים עומדים ביסוד התנהגותו; והוא הדין לגבי מי שמספק שירות ציבורי או מוצר שלא לפי סדר הפניה או ההגעה. (הוספת סעיף 6(4) לחוק).
כן מוצע, להוסיף סעיף לחוק לפיו גם קביעת תנאים שאינם ממין העניין, תחשב להפליה; זה מכבר נקבע, בהקשר של הפלייה במקום העבודה, ש"בשיטת המשפט הישראלית, האיסור על הפלייה כולל בתוכו גם איסור על הפלייה עקיפה" (דנג"צ 4191/97 רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד(5) 330; ע"ע 238/99 איתנה ניב נ' קופת חולים כללית, פד"ע לה 49; בג"צ 6845/00 ניב נ' בית הדין לארצי לעבודה (טרם פורסם, ניתן ביום 9.10.02)).
כמו באיסור הפלייה בעבודה כך גם כאן, סעיף כזה נועד למנוע הצבת דרישות שונות ומשונות שמטרתן או תוצאתן העיקרית היא הפלייה של בני אדם לפי קריטריונים לא ענייניים ולא רלוונטיים, לרבות חזות, מראה פיזי, סגנון לבוש וכיוצא בזה (הוספת סעיף 3(א1) לחוק).
הצעת החוק הוכנה בסיוע האגודה לזכויות האזרח בישראל.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/2500/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09
קישורים:
[1] http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/1040.rtf