דלג לתוכן החדשות

הצעות חוק

הצעת חוק התניית תמיכות במחקר ופיתוח ובהשקעות הון בעמידה בחוקי העבודה (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010

הצעת חוק זו באה להרחיב את התנאים שבהם צריכה לעמוד חברה המבקשת סיוע מהמדינה לפי חוקי המו"פ ועידוד השקעות הון, בכל הקשור ליישום חוקי העבודה בישראל. בהתאם להצעת החוק, שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע בתקנות את חוקי העבודה שהפרתם תאסור מתן סיוע לחברות לפי חוקים אלה. השר יתקין את התקנות באישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), התש"ע–2010

מטרת חוק זה היא להסדיר בחוק את הפעלתם של אמצעים מודרניים למתן מידע למשתמשי התחבורה הציבורית, אשר יופעלו על פי קריטריון אחיד באמצעות מרכז מידע ארצי אשר ירכז ויספק מידע מפורט בדבר קווי השירות של כלל המפעילים. המידע יסופק ללא תשלום באמצעות הטלפון, האינטרנט ומערכות מידע אלקטרוניות בתחנות האיסוף

טיוטת הצעת חוק אחריות המדינה להגברת התעסוקה, לאופק תעסוקתי ולשירותים תומכי עבודה, התש"ע-2010

יותר מ20% ממשקי הבית בישראל חיים מתחת לקו העוני היחסי, בהשוואה לממוצע OECD של 11% . כפי שקובע דוח בנק ישראל, ממדי העוני בישראל גבוהים הן בהשוואה למדינות OECD והן בהשוואה לעבר. עוד בטרם ניכרו תוצאות המשבר הכלכלי, היו בישראל 420,100 משפחות עניות, שבהן חיו 1,651,300 בני אדם, מהם 783,600 ילדים . בהשוואה בינלאומית שחושבה לגבי מדינות המשתייכות ל-OECD ולישראל, נמצא כי ישראל נמצאת בראש הסולם עם תחולת עוני הדומה לזו של ארה"ב ומקסיקו . כדי לקדם מדיניות ראויה, על הממשלה להגדיל הוצאתה על מדיניות פעילה בשוק העבודה, ולפעול לשיפור בשוק התעסוקה ולגידול בקיומן של משרות ראויות בישראל. תמיכה, ליווי, והסרת חסמים הם הבסיס לתכנית שתוביל לגידול בהשתתפות בשוק התעסוקה, ולשיפור במצבם החברתי כלכלי של עניי ישראל.

טיוטת הצעת חוק קרן לאומית למשאבי טבע ולפיתוח המשק והחברה, התש"ע-2010

"המחלה ההולנדית" היא מונח המתאר תהליכים כלכליים שליליים במדינות בהן נתגלו בתקופת זמן קצרה כמויות גדולות של אוצרות טבע. כפי שניתן ללמוד מהתנהגותה של כלכלת הולנד בשנות ה- 1960, וממדינות נוספות, ההכנסות הגבוהות מהפקת אוצרות הטבע הביאו לייסוף חד של המטבע המקומי, לפגיעה עמוקה בייצוא ובמגזר התעשייתי, לאינפלציה ולעלייה באבטלה. גילוי מאגרי הגז הטבעי הגדולים מול חופי ישראל מעורר חשש כי "המחלה ההולנדית" תפגע גם במשק הישראלי. לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום הגילוי וההפקה של אוצרות טבע בישראל, באה הצעת חוק זו להסדיר את ניהול הכנסות המדינה המתקבלות מתמלוגים, מיסים ואגרות על הפקתם של משאבים מתכלים לטובת אזרחיה והדורות הבאים, באמצעות הפקדתם בקרן השקעות לאומית אשר תוקם לשם כך

הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – התיישנות תביעות שעניינן יחסי עבודה), התש"ע–2010

הצעה זו מאפשרת לעובדים לתבוע את הזכויות שהיו זכאים להן בתקופה של עד 10 השנים האחרונות לעבודתם, כאשר עד לסיום יחסי העבודה לא מתחילה תקופת ההתיישנות. אחרי סיום יחסי העבודה תחל תקופת התיישנות בת 7 שנים. קביעת משך התקופות הללו נובעת מההבנה כי למעסיקים אין כיום את כל החומר אודות כל עובדיהם, אך בעתיד הלא רחוק יהיה נכון לשנות קביעה כזו ולהעמידה על כל תקופת יחסי העבודה, שכן אמצעי המחשוב הקיימים כבר כיום מאפשרים למעסיקים לשמור את כל החומר בצורה פשוטה וזמינה.

תגיות:

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע–2010

"הוכחתה של הפלייה היא קשה, ודורשת ידיעה של עובדות רבות, המצויות רובן ככולן, דווקא בשליטתו של המפלה. אם אדם מונע כניסה למקום ציבורי מאדם שנמנה על אחת מהקבוצות המאופיינות בעילות ההפליה ואינו מונע את הכניסה מאחרים – חזקה שהוא נוקט בהפליה אלא אם הוא מצליח להוכיח אחרת. כדי למנוע מצב שבו ניתן לעקוף את כוונת המחוקק באמצעות שיטת ה"סלקציה", מוצע לקבוע חזקה עובדתית, שלפיה יראו באדם שאינו מאפשר כניסה למקום ציבורי לפי סדר הגעה כמי שנוקט בהפליה על פי החוק, אלא אם יצליח להראות שטעמים אחרים עומדים ביסוד התנהגותו; והוא הדין לגבי מי שמספק שירות ציבורי או מוצר שלא לפי סדר הפניה או ההגעה. כן מוצע, להוסיף סעיף לחוק לפיו גם קביעת תנאים שאינם ממין העניין, תחשב להפליה; זה מכבר נקבע, בהקשר של הפלייה במקום העבודה, ש"בשיטת המשפט הישראלית, האיסור על הפלייה כולל בתוכו גם איסור על הפלייה עקיפה"

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 15) (נטל ההוכחה), התש"ע-2010

מקובל בחברה הישראלית שאישה בגיל הפוריות המוזמנת לראיון עבודה צריכה להתמודד עם שאלות על מעמדה האישי. המעביד עלול לבקש, בין השאר, מידע על: מצבה המשפחתי, כוונתה להיכנס להריון, מה היא עושה עם הילדים אחר הצהריים, ועוד שאלות שאינן רלוונטיות לאופי התפקיד או להתאמת המועמדת אליו. הצעת חוק זאת תמנע מהמעביד או הזקוק לעובד לדרוש מידע על נושאים אלה או אחרים שעלולים להפלות או לפגוע בדורש העבודה. הצעת החוק תגן על דורש העבודה באופן מקיף על ידי איסור על המעביד או הזקוק לעובד לדרוש מידע בנושא המביע, באופן ישיר או עקיף, הגבלה, או הפליה

הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, התש"ע–2010

הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי. במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור תביעות נזיקיות גדולות, ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים. מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות. על פי הצעת החוק, בית המשפט יהיה רשאי למחוק על הסף תובענה אשר עלולה להרתיע מהשתתפות בשיח הציבורי, וזאת במקרים בהם סיכוייה אינם גבוהים, או במקרים בהם העניין הציבורי שבבסיס התובענה עולה על העניין הציבורי שבבירורה. 

טיוטת הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – ייצור תוצרת הארץ), התש"ע–2010

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה המצערת של ייצור סמלי המדינה ודגל הלאום מחוץ למדינת ישראל, במדינות כמו סין, תורכיה וכו'. דגל המדינה וכל דבר אחר ובו סמל המדינה אינם "מוצרים" "סחורות" או טובין רגילים. הם משקפים משמעות עמוקה של ערכי המדינה וערכיהם המשותפים של אזרחיה. יש בהם כדי לשקף ערכים של המדינה ושל האנשים החיים בישראל. ערכים לאומיים, ציוניים, חברתיים ומוסריים. 
ייצור סמלי הלאום במדינות עולם שלישי בשל העלויות הכלכליות הזעומות (הנובעות מהעסקה שם בתנאי עבדות של שכר של כדולר אחד ביום) מביאות את שיקול הרווח המיידי למעמד שהוא עליון על ערכי המדינה וגובר עליהם. בנוסף לפגיעה המהותית בערכי הלאום יש לתופעה זו השלכות כלכליות וחברתיות. יצרנים ישראלים אינם יכולים להתמודד מול העלויות הנמוכות במדינות עולם שלישי, ומפעלים ישראלים המייצרים את דגלי הלאום קורסים בזה אחר זה או לחילופין נאלצים לפטר עובדים.

הצעת חוק זכויות השוכר והמשכיר, התש"ע–2010

רבע מהמשפחות בישראל מתגוררת בשכירות. בערים הגדולות, אחוז גבוה יותר מהתושבים מתגוררים בשכירות, למשל, כמעט חצי מתושבי תל אביב ושליש מתושבי ירושלמים מתגוררים בשכירות. שוק השכירות הוא חיוני וחשוב למימוש זכותם של תושבי המדינה לדיור נאות. בחוק המוצע יוסדרו היבטים מרכזיים ביחסים שבין המשכיר והשוכר, באופן שלא ניתן להתנות עליהם אלא לטובת השוכר. בין העניינים שיוסדרו, פיקדונות וערבויות, עילות פינוי ומצבים בהם ניתן לבטל חוזה שכירות לפני סיומו, זכויות וחובות השוכר והמשכיר, תיקונים והעברת זכויות.