אלי אלי שלא יגמר לעולם. 65 שנים מלאו למותה של הצנחנית שלא שבה, חנה סנש. גיבורה, אשה, ציונית ואינטלקטואלית. חנה סנש מתחה ביקורת למפרע על שרי אריסון ("השלום מתחיל בתוכי") עוד לפני שזו נולדה, וכך כתבה: "שתי דרכים עומדות לפני – לחפש את אושרי הפרטי ולהעלים עין מהשגיאות אשר מסביבי או להשקיע כוחות במלחמה הורסת וקשה בעד דברים שהם טובים ונכונים בעיניי". לי באופן כללי אין עודף הערכה, בלשון המעטה, לאנשים שלא אכפת להם מכלום חוץ מאשר מעצמם. אני מאמינה שזהו קיום מאוד רדוד וחסר ערך. אני לא מאמינה שאדם מוסרי יכול לחיות בשלווה ובשלמות פנימית כשסביבו מתרחש אי צדק, והוא אינו עושה דבר לשנות זאת בגלל "השלווה הפנימית" שהצליח לרכוש. אין טעם לקיום שלנו כבני אדם אם אין לנו אמונה, או ערכים, או השקפת עולם, או עין קשובה לעוולות ורצון לתקן אותן. כנסו לבלוג המלא