Skip to main content

מה אני עושה עם גל גדות באותה רשימה?!

17 מרץ 2017

פרצופה של הכנסת: מטפחת אופורטוניסטים ופחדנים, מגרשת את אורלי לוי אבקסיס. למה פרשת רשות השידור והתאגיד היא ארוע מסוכן לכל עולם העבודה. רמי לוי אביר העוף בשקל ומדליק המשואה הוא נצלן עובדים. רצח הוא רצח ורוצח הוא רוצח, אבל יש קשר בין יבוש הרפואה הציבורית ובין רצח האחות טובה קררו. שכר הבכירים של 2016 מתפרסם: האם בזכות החוק להגבלת שכר בכירים זה יהיה רקוויאם לחזירות השכר? על מאה אלף עובדי הקבלן העניים שנעלמו מדוח השכר של האוצר וגם: מה אני עושה עם גל גדות?!

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

לפני הכל, רוצים להיות חברים בועידת ההסתדרות מטעם הרשימה שלנו? אם אתם שותפים לדרך שלי, ומאמינים בצורך הדחוף לחולל שינוי בגוף החשוב הזה – מלאו את טופס ההתנדבות במלואו, וכתבו בשדה הריק שאתם מעוניינים להיות צירים. תוכלו לעשות זאת רק עד יום ב'. הרשימה כבר כמעטט מלאה ואנחנו רק מבקשים לוודא שלא פספסנו מישהו/מישהי שזה ממש מתאיםם לה. שימו לב, זה מיועד רק לחברי הסתדרות, ובהחלט יתכן שאתם כאלה ואפילו לא יודעים את זה. כאן תוכלו לבדוק. וכאן, בהקלקה, למלא את הטופס:

 

פרצופה של הכנסת: מטפחת אופורטוניסטים ופחדנים, מגרשת את אורלי לוי אבקסיס. חברת כנסת נפלאה, שותפה מדהימה לאין סוף מאבקים צודקים. כמה חוצפה צריך כדי להשתמש בחוק שנועד להעניש ח"כים מושחתים ולהפעיל אותו על האשה נקיית הכפיים והמצויינת הזאת שמשרתת במסירות את הדלים והחלשים ביותר שבינינו.  לפני שנה אורלי עזבה את סיעתה ישראל ביתינו, אחרי משבר אמון ותחושה שזה לא הבית שממנו היא יכולה לממש את השליחות החברתית העזה שלה.

היא לא השמיצה, לא רבה, ולא בקשה דבר. זה היה מהלך מצפוני נקי, שלא על מנת לקבל תמורה. להיפך: היא גזרה על עצמה לפעול בתנאים קשים, במדבר פוליטי, בלי הכרית הנוחה, המפנקת ורבת הכוח של סיעה קואליציונית. זה לא הפריע לה להמשיך להילחם כמו לביאה בשביל הציבור ולעשות עבודהה פרלמנטרית נהדרת. שנה אחרי, נזכרו בסיעה שלה שיש חוק, שדרכו אפשרר להעניש פורשים, ולמנוע מהם להתמודד לכנסת הבאה בכל מפלגה קיימת. לאא רצית להיות אצלנו? אנחנו כבר נדאג שלא תהיי בכנסת בכלל. עונש.

 

החוק שדרכו מבקשים להעניש את אורלי נחקק לפני 27 שנים, אחרי כמה מקרים מבישים של ח"כים שעזבו את המפלגות שלהם וערקו למפלגה אחרת עםם המנדט שלהם ומימון המפלגות שלהם, בסוג של עיסקאות רכש ובעבור שוחד כזה או אחר.

אורלי לא לקחה אתה כלום ולא קבלה כלום. היא רק המשיכה לתת. היא הצטרפה לשורת ח"כים מעטים שעזבו את תנועתם מסיבות של מצפון. כמו גאולה כהן שלא יכלה להמשיך ולהיות בתנועת החרות אחרי הסכמי קמפ דייויד, וחשה שהיא מועלת כך באמונם של מי ששלחו אותה לכנסת.

הגרוש של אורלי הוא עונש לציבור. הוא חרפה והוא בושה לכנסת. לה אני לא דואגת. היא מוכשרת וכריזמטית ואהובה וגם אם תתמודד בסיעה עצמאיתת היא תיבחר. אני דואגת לנו, ולכנסת שתופסת באופן מעוות את משמעותה של השליחות הציבורית של חבריה.

 

מה אני עושה עם גל גדות באותה רשימה? טוב, הכותרת הזאת היתה רק כדי לבנות מתח. בסך הכל – אנחנו יחד ברשימת עשר הנשים החזקות בפייסבוק בישראל. בכתבה בליידי גלובס אני גם מספרת על אחד הפוסטים הכי חזקים שהיו לי, הפוסט על מאי פטאל, שקיבל 96 אלף לייקים והגיע לתפוצה של 2.3 מיליון. הנה:

 

זה חלומם של לא מעט מעסיקים גדולים: לסגור מקום עבודה, להיפטר מכל העובדים, לשכור מקום חדש במקומו, לאותן מטרות בדיוק, להעסיק עובדים חדשים וזולים מאפס, ומהמקום שנסגר – ללקט את הכוכבים.  למזלנו, אנחנו חיים במדינת חוק עם חוקי עבודה וחוקי מגן ומוסר בסיסי, ודבר כזה לא קרה מעולם.  עד לפני שנתיים. כשנחקק חוק שסוגר את רשות השידור ופותח במקומה את תאגיד השידור הציבורי. כשהצבעתי נגד, זה לא היה רק בגלל הסנטימנט האישי שלי למקום. לא חשבתי רק על עובדי רשות השידור, אלא על כולכם. כי כשדבר כזה קורה פעם אחת, הוא כבר יוכל לקרות שוב, ושוב, ושוב. בכל מקום עבודה, ממשלתי, עירוני, פרטי.

הדבר המחריד הוא שכל זה קרה בשיתוף פעולה מלא של יו"ר ההסתדרות. זה שאמור להיות המגן הראשון וגם האחרון מפני תופעה מבהילהה כזאת. עכשיו, אחרי שזה קרה, מה יגידו תאגידים פרטיים? איזה פרצוף יהיהה להסתדרות להלחם נגדם ומולם בשל מעשה זהה? זו היתה כניעה והפקרה כפולה: במהירות האור הורם הגרזן גם על עובדי התאגיד החדש... " לקריאת הפוסט המלא בעניין הקליקו על המודעה שפרסמו היום עובדי רשות השידור בכסף שאספו:

 

כאן ראיון על כך בגלי צה"ל, 24 היום שהיה, עם אפי בן אברהם, (וגם על הבחירות להסתדרות), וכאן ראיון מהיום בערוץ 1 עם אורי לוי וכינרת בראשי:

 

 

אחרי כנס המחאה שעשו השבוע, עובדי רשות השידור באו להפגין מול הכנסת והאוצר. יצאתי אליהם לחזק אותם, ואמרתי להם שאם הבחירות להסתדרות הן אלה שיגרמו ליו"ר ההסתדרות לדאוג לגורלם הזנוח – סחתיין. 

 

בטח עיצבנתי אתכם כאן לא פעם כשתקפתי את רמי לוי, חביב הקהל, אביר העוף בשקל. נדמה לי שהשבוע הבנתם אותי יותר, כשבית הדין לעבודה בבאר שבע הטיל עליו קנס עצום וחסר תקדים (מליון וחצי שקלים!) על מהלכיו לחסל את נסיונות ההתאגדות של העובדים, וקבע כי "רמי לוי פגע בהתארגנות העובדים באופן קיצוני – תוך פגיעה במובילי ההתארגנות והצרת צעדיהם באופן בוטה".

רמי לוי הוא מגדולי המתנגדים להעלאת שכר המינימום ולכל הסכם קיבוצי שהיה אמור להעלות לעובדיו את השכר השעתי בכמה אגורות, בטענה הציניתת והדוחה ש"כל הכסף יילך לבזבוזים". פסק הדין הוא טוב לעבודה המאורגנת, וגםם לקח חשוב ומקום לחשבון נפש למי שנתנו לו להדליק משואה. הדברים היוו ידועים גם אז. לפוסט המלא:

 

כאן ראיון על כך עם רן בנימיני ברשת ב' של קול ישראל.

 

 

 

על עיסקת מובילאי, לאן צריך הכסף ללכת, וגם על פסק הדין נגד רמי לוי. ובערוץ 1, חשבון יומי עם נועה ברק:

עסקת מובילאיי גררה את התגובה החפוזה האוטומטית: הורדת מיסים. במקום לחלק לעובדים פירורים בדמות תוספת של כמה עשרות שקלים בנטו,, שמספיקים לשתי מנות פלאפל עם שתייה, עודפי גביית המסים צריכים להיות מופנים להעלאת שכר במשק, לביטוח סיעודי ממלכתי, להארכת חופשת הלידה, לחיזוק ההכשרה המקצועית, ולהעצמת שרותים חברתיים שהציבור נדרש לשלם עבורם מכיסו אף שהם מגיעים לכל אזרח בדין. ההחלטה של נתניהו וכחלון פופוליסטית ונטולת כל מחשבה מעמיקה על עתיד המשק ועובדיו. כאן בכתבה של מתן חודורוב בערוץ 10: 

רצח הוא רצח, ורוצח הוא רוצח, אבל גם זה קשור להחלטות כלכליות: הרצח הנורא בשריפה של האחות טובה קררו בקופת החולים בחולון. שיא של אלימות יומיומית קשה שסופגים מי שנמצאים בחזית מול המטופלים הקשים יותר: סגל רפואי, עובדות סוציאליות. עלבונות, התפרצויות זעם, קללות, איומיםם ואלימות. דמם מותר. להם אין מאבטחים, למרות שהם יעד קבוע לפורקן שלל תסכול.  הם, לפעמים יותר ממטופליהם, משלמים את מחיר קריסתם של השרותים הציבוריים.

אותם שרותים שהם היעד הקבוע ל"קיצוץ רוחבי" שלא מעניין אף אחד, אבל היעד האחרון להעברת תקציבים חיוניים. לעוד על הקשר בין היבוש ובין האלימות כלפי משרתי הציבור, וגם על לילה שעברתי במיון עם הבת שלי, ומה למדתי בו, הקליקו על תמונתה של טובה ז"ל. משתתפת בצער משפחתה, יהי זכרה ברוך.

 

דוח הממונה על השכר שהתפרסם השבוע הוא שקרי ומסית, ומעלים קרוב למאה אלף עובדי קבלן שכלל לא מופיעים בו. בכוונה תחילה הדוח מבליט קומץץ מקבלי שכר גבוה. כ-35% מהעובדים מקבלים השלמה לשכר מינימום, 40% מועסקים בשברי משרות, והחמור מכל: קרוב למאה אלף עובדי קבלן אינם מופיעים בו כלל, משום שהם חלק מהתקשרויות עם ספקים, כאילו לא היו בני אדם.

הדו"ח אמנם כולל בתוכו, בזכות חוק שחוקקתי, רכיבים שבעבר נעדרו ממנו, כמו עובדים של קבלני כ"א, חלקיות משרה ועוד. אלא שבינתיים,למרות תיקוני החקיקה שלי, האוצר פתח פתח אדיר להעסקת רבבות בני אדם שקופים. הם אמנם לא מופיעים בשום דו"ח, אבל משתכרים שכר רעב. כך יוצרים עוני ומעלימים אותו מידיעת הציבור. הנה ראיון על כך אצל יוסי הדר ברשת ב' של קולל  ישראל.

 

רקוויאם לשכר המליונים של הבכירים? ולהבדיל אלף אלפי הבדלים, שכר הבכירים האסטרונומי בחברות הציבוריות התפרסם גם הוא, וחשף שכר של 8 מיליון ש"ח לניר גלעד, 5 מיליון לשחר שמש מדלק רכב ו20 מיליון לארז ויגודמן מטבע לשעבר. הנה התגובה שלי כפי שהתפרסמה בדמרקר:

 

 

אם יש דבר אחד ודאי זה שכולנו כבר, או שנהיה בעתיד, זקנים. איפה נמצאות הפנסיות שלנו, מה יקרה לקופת הביטוח הלאומי, מה רצוי ומה הכרחיי שיקרה – בראיון לערוץ הכנסת, "שוברים כלים" עם רוני מילוא ומינה צמח:

 

וכאן עוד קצת דווחים על ההתפתחויות בזירת ההסתדרות:

 

 

 

 

מוזמנים להצטרף לפעילים שלנו בכל רחבי הארץ, כאן כתבה מהמקומון של דימונה, שמדברת בעד עצמה:

 

ולמי שפספס/ה הנה שוב טופס ההתנדבות. מי שרוצה להיות ציר/ה מוזמנ/ת לכתוב זאת בשדה הריק בטופס:

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי

רשות השידור - 84 כתבות נוספות
שלי התראיינה לתכנית "מייבשים את הביצה" ברדיו תל אביב, בהגשת שי גולדן ושרון כידון, אודות מעמדה של ההסתדרות כיום. בדבריה הצביעה על התנהלותו הפאסיבית של היו"ר המכהן אבי ניסנקורן, על האופן הציני בו זנחה ההסתדרות בראשותו את עובדי רשות השידור ועל...
שלי התראיינה למהדורה המרכזית של רדיו "קול ברמה", בהגשת משה גלסנר, על רקע התמודדותה לראשות ההסתדרות. בדבריה הצביעה על האכזבה של ציבור העובדים מיו"ר ההסתדרות המכהן, התייחסה לשיתוף הפעולה עם סיעת ש"ס ופרסה את עמדתה המורכבת בכל הנוגע לסוגיית...