Skip to main content

שלי על רקע העיצומים הרבים במשק: "במקום לדאוג ישירות לעובדים, ניסנקורן מתעסק בפוטו-אופים"

19 מרץ 2017

שלי התראיינה לתכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', בהגשת עדי מאירי ובני טייטלבוים, בנוגע למאבקי העובדים ברשות השידור - על רקע הגחמות הפוליטיות של ראש הממשלה נגדם - וב"חיפה כימיקלים", שם העובדים הפגינו בדימונה, בנוכחותה של שלי, נגד הניסיון לשלוח הביתה כ-1,500 מהם. בדבריה הצביעה שלי על האופן בו המדינה וההסתדרות מפקירות את העובדים, וכן התייחסה לאפשרות שנלך לבחירות על רקע משבר רשות השידור ולשאלה האם מהלך שכזה ישפיע, אם וכאשר, על התמודדותה לתפקיד יו"ר ההסתדרות. מתוך הדברים:

"מאירי: אנחנו ממשבר למשבר: גם המשבר של עובדי "חיפה כימיקלים", גם של עובדי רשות השידור, וכמובן המשבר הפוליטי שאליו אנחנו מגיעים. איך את רואה את הדברים? ואיך את מתכוונת להצביע?

שלי: קודם כל כואב הלב. את רואה קבוצת עובדים שבכל פעם מחדש נופלים קורבן לגחמות פוליטיות. החטא הקדמון, ולכן גם נלחמתי נגד הסגירה, הוא סגירת מקום עבודה קיים ופתיחת מקום עבודה חדש עם אותן מטרות בדיוק במקומו, שזה חלומם הרטוב של הרבה מעסיקים גדולים מאוד. מרגע שדבר כזה קורה פעם ראשונה, היסטורית, במשק הישראלי, איך יכול לבוא יו"ר ההסתדרות למפעל פרטי שירצה לעשות בדיוק אותו הדבר ולהגיד לו 'איך אתה עושה דבר כזה, זה דבר שלא ייעשה ביחסי העבודה'? זה החטא הקדמון. אלא שמאז עובדי רשות השידור מיטלטלים כבר שנתיים באי ודאות. גם מה שהובטח להם כפיצוי – קליטה של חצי מהעובדים בתאגיד והסכמי פרישה מכובדים – גם זה לא קורה; על אחת כמה וכמה כשמתברר שחלק גדול מאותה קליטה היא במשרות קבלן. זה דבר שהוא פשוט בלתי נתפס. בזמן שיו"ר ההסתדרות מצטלם עם כמה עשרות עובדי קבלן שנקלטו, הוא מעביר בשתיקה את העובדה ש-600 עובדי רשות השידור יהפכו לעובדי קבלן. יש כאן שורה של מעשים בלתי נסבלים, ותוסיפו לזה גם את הגחמנות של ראש הממשלה, שלפתע התאהב בעובדי רשות השידור. כאילו לפני שנתיים בתשדיר בחירות הוא לא השווה אותם ואת עובדי הנמלים לחמאס. אתם בטח זוכרים את אותו תשדיר נוראי, שגם ירד מהר מאוד.

טייטלבוים: אם זה מגיע למליאת הכנסת כסוג של הצבעה לפיזור הכנסת – איך תצביעי?

שלי: על פיזור הכנסת? בוודאי שאני אצביע בעד. אני שייכת לאופוזיציה, והאופוזיציה מצביעה בעד פיזור הכנסת.

טייטלבוים: ומה עם איזושהי חקיקה שתסגור את התאגיד ותאפשר את המשך רשות השידור...

שלי: אבל תקשיב לעצמך, מה שאלת אותי עכשיו: שאלת אותי מה קורה אם הכנסת מתפזרת על רקע סוגיית רשות השידור. זה אומר שפעם שנייה מדינת ישראל כולה – מדינה שנמצאת בפני הרבה אתגרים ביטחוניים, כלכליים ודמוקרטיים; שאנשים נלחמים בה כדי לגמור את החודש; שאנשים נלחמים בגבולותיה נגד הטרור – הולכת לבחירות על ענייני תקשורת. זה בלתי נתפס.

מאירי: לא, הם אומרים שאם יילכו לבחירות, זה יקרה בגלל העיקרון של אי קיום הסכמים קואליציוניים.

שלי: טוב, אז ברור שזאת גחמה לשמה. אני חושבת שכל מי מאזין לנו עכשיו, ולא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית הוא נמצא, שואל את עצמו 'השתגענו? מה קורה כאן? פעמיים מדינה הולכת לבחירות – פעם ראשונה בגלל "ישראל היום" ופעם שנייה בגלל רשות השידור?'. הרי זה דבר בלתי נתפס. יש כל כך הרבה עניינים כבדי משקל על סדר היום...

טייטלבוים: מה ההסבר שלך? את מצליחה להבין מה הקפיץ את הפיוז לראש הממשלה?

שלי: אני לא פרשנית ואני לא יכולה לדעת מה עובר בראשו של ראש הממשלה, אבל יכול להיות שבשלה העת לדעתו ללכת לבחירות. קשה לי להאמין שהוא עצמו רואה את הסוגייה הזאת כסוגיה שהולכים עליה לבחירות, למרות שבעיניי כל ההתנהלות סביב העניין הזה היא חמורה מאין כמותה. יש כאן שתי קבוצות עובדים, גם רשות השידור וגם התאגיד, שנופלות קורבן שוב ושוב לגחמות פוליטיות, כאילו הן היו פיונים על איזה לוח משחקים; כאילו לא מדובר בבני אדם, במשפחות, בגורלות של בני אדם. אני מרגישה קצת לא נוח, כי אנחנו כל הזמן מדברים על רשות השידור, אבל הבוקר הייתי ב-6 בבוקר בדימונה בהפגנה של "חיפה כימיקלים" דרום – וגם שם מדובר על 1,500 עובדים. גם הם נפלו קורבן להזנחה מתמשכת. העובדה שמיכל האמוניה תיסגר היא עובדה מבורכת – ואין על כך בכלל מחלוקת, העובדים עצמם אומרים את זה – אבל אין סיבה ש-1,500 עובדים בפריפריות ישלמו את המחיר על סגירת המיכל.

מאירי: מה זה אומר? גם העובדים של "חיפה כימיקלים" והתהליך שקורה שם, גם התהליך שקורה כאן ברשות השידור. זה קורה בעוד מקומות. מה זה אומר על מעמדו של העובד? לי זה נראה שהוא נשחק.

שלי: טוב, זה תהליך מאוד חמור שאנחנו נתונים בו כבר יותר מעשור - עשור וחצי, אפילו שניים - כשדברים בסיסיים כמו כבוד האדם העובד, חירותו וזכותו להתפרנס כבוד הולכים ונרמסים. אנחנו עדים לשורה של צורות העסקה שונות ומשונות: דור ב', דור ג', ד'  ואפילו ט' יש; עובדים בחוזים זמניים שמותרים חדשות לבקרים; בוודאי עובדי קבלן, שיש כאלו לפחות 600,000 היום במשק. אנחנו גם רואים סוג של גישה שאומרת שאין למדינה אחריות על תעסוקה. בעיניי זאת משימה לאומית ראשונה במעלה, כי כשאדם לא מפרנס את עצמו, כל הזכויות האחרות די מתגמדות לעומת הזכות להתפרנס בכבוד. בוודאי שהוא גם לא מועיל למשק; בוודאי שהוא גם נופל לנטל על המדינה.

טייטלבוים: אז אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי קודם: אם מגיעה לכנסת הצעת חוק לסגירת התאגיד והמשך רשות השידור, את, כחברת אופוזיציה וגם מתמודדת על ראשות ההסתדרות, כיצד תצביעי?

שלי: אני לא אצביע על סגירת התאגיד בשום פנים ואופן. אני כן מוכנה לשמוע רעיונות חדשים שישמרו על כבודם ועל פרנסתם של עובדי רשות שידור ושל עובדי התאגיד...

טייטלבוים: מה לגבי מיזוג שני הגופים האלו?

מאירי: אבל אם יהיה איזשהו מתווה?

שלי: יכול להיות. בינתיים לא שמעתי שום הצעה משמעותית שכזאת, אלא רק דיבורים בעלמא. שמעתי שליבו של ראש הממשלה 'נשבר' כשהגיעו אליו עובדי רשות השידור ודיברו אל ליבו. אני לא מאמינה שליבו נשבר באמת. אני לא מוכנה להיות כלי משחק בגחמות הפוליטיות של ראש הממשלה, ובוודאי שאני לא מוכנה שהעובדים יהיו כלי משחק בגחמות האלו.

מאירי: גחמות פוליטית שהיא תוצאה של מה?

שלי: אני לא יודעת, אתם כל הזמן מתעקשים שאני אשמש פרשנית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזה קצת קשה לי... אני יכולה לשמש רק פרשנית של עצמי. אני יודעת שרשות השידור יותר מעניינת, אבל, וסליחה שאני מתעקשת, אני רוצה לדבר גם על "חיפה כימיקלים" – גם דרום, גם צפון, ועוד כמה וכמה מפעלים שבסופו של דבר לא יהיו בלי אמוניה. זה שמיכל האמוניה נסגר זה מצוין, וזה שיקום מפעל חדש בדרום, שיהיה מפעל שיעמוד בכל הסטנדרטים של איכות הסביבה ויפעל בגז טבעי, זאת גם כבר עובדה. אבל בתקופת הביניים הזאת, אי אפשר להשליך 1,500 מתפרנסים בפריפריה.

טייטלבוים: אז מה הפתרון שלך?

שלי: יש פתרונות ביניים רבים מאוד, טכניים, אני אפילו לא איכנס אליהם, להעביר אמוניה שלא באמצעות מיכל האמוניה, באמצעים שלא מזיקים ולא מסכנים אף אחד. זה פשוט עולה קצת יותר כסף. זאת כל הסוגייה – סוגיית כסף.

טייטלבוים: טוב, אחרי עסקת "מובילאיי" יש לנו המון כסף...

שלי: נכון, אבל זאת אחריות גם של הבעלים וגם של המדינה. גם כאן יש תחושה שאף אחד לא סופר את העובדים האלה: לא המדינה, לא הבעלים, ולצערי גם לא כל כך ההסתדרות. היום, כשהייתי בדימונה בהפגנה ועמדתי ליד העובדים, יו"ר הוועד קיבל לידי טלפון מיו"ר ההסתדרות, בו הוא נשאל למה הוא עומד לידי ומצלמים אותנו ביחד. זה מה שהטריד אותו. אז אני שואלת את עצמי: במקום לדאוג לפוטו-אופים, למה אתה לא דואג לעובדים האלה באופן ישיר? יש כאן באמת הזנחה פושעת של כל מי שהיו אמורים לדאוג לגורלם של העובדים.

מאירי: אני שוב מבקשת את פרשנותך לאור ידיעותייך הפוליטיות: למה לדעתך שר האוצר כחלון שותק, ואפילו חברי כנסת מסיעתו לא הסכימו לדבר היום ולהסביר לאן פניו? יכול להיות שהוא במקום חלש בגלל שהוא לא השיג את ההבטחות שלו לבוחרים, ולכן הוא לא רוצה להתעמת פומבית? ואולי כן יש דיבורים בינו לבין נתניהו מאחורי הקלעים למתווה פשרה?

שלי: עדי, אני ממש לא מתנצלת, אבל אני לא יודעת. יכולתי להפליג בפרשנויות, אבל פרשנית אני כבר לא, הרבה שנים, ולכן אין לי מושג. בוודאי שזה מאוד תמוה, כי קולו של שר האוצר מאוד נדרש בשתי הסוגיות שדיברנו עליהן.

טייטלבוים: אם יש בחירות, זה משנה משהו בתכניות שלך בכל הנוגע לקרב על ראשות ההסתדרות?

שלי: לא, בוודאי שלא, אני מתמודדת לראשות ההסתדרות; אני בעיצומו של הקמפיין. עכשיו הוצאתם אותי מפגישה עם כמה ועדים מאוד משמעותיים. אני מתכוונת להתמיד בזה, וגם לנצח.

מאירי: מבחינתך, כמי שנאבקת למען העובדים וגם מתמודדת לראשות ההסתדרות, מה הקונסטלציה, התרחיש, המתאים והנכון ביותר שיקרה עכשיו לכולם, בכל הנוגע לתאגיד ולרשות השידור?

שלי: קשה לי לענות לך... בוודאי שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית. אפשר לדאוג לכך שההבטחות שניתנו לעובדי רשות השידור יקויימו – שמי שפורש יפרוש ממש בכבוד, ויוכל להמשיך את חייו. מדובר באנשים שחלקם לא צעירים, וזאת המיומנות היחידה שלהם. במשק לא מחכים בזרועות פתוחות לעובדים מבוגרים, ובוודאי לא לכאלה שנעשתה להם דה-לגיטמיציה מתמשכת. בוודאי שאפשר לקלוט יותר מחצי מהם בתאגיד, וגם אפשר להיות יותר יצירתיים וליצור איזושהי קונסטלציה של שני הגופים ביחד. אבל הדבר הזה דורש חשיבה מעמיקה. כרגע אני באמת ממליצה לכולם לפחות להמשיך עם התכניות הקיימות, כשהתכניות הקיימות הן גם פיצוי מכובד למי שנזרקים הביתה, וגם קליטה בטוחה שלהם, ולא כעובדי קבלן, בתאגיד".

רשות השידור - 64 כתבות נוספות
שלי התראיינה לתכניתו של רינו צרור ב"גלי צה"ל", בהגשת אילאיל שחר, והסבירה את תמיכתה בהחלטת שר החינוך נפתלי בנט למנוע את הענקת פרס ישראל ליאיר גרבוז. בנוסף, התייחסה למשבר רשות השידור, תוך שהיא מצביעה על האופן בו גם עובדי הרשות וגם עובדי התאגיד...
שלי התראיינה לתכנית "אורלי וגיא" בערוץ 10, בהגשת אורלי וילנאי וגיא מרוז, אודות המשבר הקואליציוני סביב עתיד רשות השידור והתאגיד, ההודעות המכפישות שנשלחו נגדה בעילום שם במסגרת התמודדותה לתפקיד יו"ר ההסתדרות והאפשרות לקיום שביתה בחברת "אגד"....