Skip to main content

שלי על החיבור עם גבאי: "מדברים בשפה שונה, אבל ברגעי המבחן מיישמים את אותן מסקנות"

12 יולי 2017

שלי התראיינה לתכנית "פתחי וזמרי בעם" ברדיו דרום וברדיו גלי ישראל, בהגשת נועם פתחי ויותם זמרי, בעקבות היבחרותו של אבי גבאי לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. מתוך דבריה:

"זמרי: גזרתם כבר את הסקרים של אתמול? שמתם במסדרונות?

שלי: אני לא יודעת מה אחרים עושים, אבל אני לא גוזרת סקרים, ויודעת שצריך להתייחס אליהם בחשדנות. הם מאפיינים הלך רוח ברגע מסוים בו הם נעשים, אהל הם לא מנבאים דבר לגבי מה שיקרה מחרתיים או בעוד שבועיים, וכדי שיפיקו את אותן תוצאות ואפילו יותר, צריך לעבוד מאוד קשה.

פתחי: אבל אחרי שחבטו במפלגת העבודה בראשות בוז'י בשנתיים האחרונות, אבי גבאי מחזיר אותה לימיה היפים. יש שם אנרגיות...

זמרי: השאלה שלי איך משמרים את האנרגיות האלו ואת הלך הרוח הזה כשאתה לא חבר כנסת, ואתה לא יכול להיות כל הזמן בציבוריות.

שלי: קודם כל, זה נכון שכבר קברו אותנו, ישבו עלינו שבעה והספידו אותנו; חבריי הקרובים ביותר המליצו לנו להקים מפלגה חדשה. אגב, בבוקר הבחירות קיבלתי הודעת וואטסאפ מאדם מאוד בכיר במפלגה שהוא מאוד קרוב אליי, וכתב לי: 'אין ברירה, את חייבת להקים מפלגה חדשה', ואחרי התוצאות כתב: 'בעצם לא'.

זמרי: תראי, גם את לא שידרת בשנה האחרונה שאת ממש משתוקקת להישאר במפלגת העבודה. התחרית לתפקיד ראשות ההסתדרות – זה לא בדיוק אומר 'אני מתכוונת להישאר פה כדי להילחם את המלחמה'.

שלי חד משמעית אתם לא צודקים. בשום רגע לא התכוונתי לעזוב את מפלגת העבודה. גם אם נבחרת לראשות ההסתדרות, הייתי נשארת בהנהגת מפלגת העבודה – זה לא עומד בסתירה. אף פעם לא הייתי מאלו שמאיימים בהתפלגות, הופכים שולחן, שורפים את המועדון, או מה שזה לא יהיה. זאת המפלגה שלי, ואלו הערכים שלי. ואתם צודקים בהבחנה שלכם: באמת קברו אותנו והספידו אותנו, ולכן גם נלחמתי שגבאי ייבחר – כדי לתת מים חיים, תקווה וסיכוי למפלגה. לשאלה הקונקרטית, איך עושים את זה מחוץ לכנסת, נכון שזה דבר חדש, ושזה לא היה, אבל אני מזכירה לכם שגם מפלגות שהגיעו להישגים ממש מדהימים אחרי שנולדו ו'נבטו' פתאום, כמו למשל יאיר לפיד או כחלון, עשו את כל הקמפיין שלהם לבחירות בלי שהיה להם אפילו חבר כנסת אחד, ובלי שהם היו חברי כנסת. לכן, זה ממש לא עומד בסתירה.

פתחי: אבל למה דווקא את, שנושאת את דגל הסוציאליזם, תמכת באבי גבאי? איך את יכולה לבחור באחד כמו אבי גבאי – שהיה מנכ"ל בזק כל כך הרבה שנים, מונופול שעשק את הציבור, לתפיסתך? איך פתאום הכול השתנה והוא הפך להיות אביר הסוציאליזם?

שלי: קודם כל, לא הכרנו בשנים קודמות. הקשר המאוד טוב בינינו נוצר סביב המאבק במתווה הגז, כשהוא היה שר בממשלה, והוא היה לוחם יחיד בממשלה נגד מתווה הגז, עם המון אומץ לב והמון ידענות. אני הייתי פחות או יותר מהמעטים שלקחו את הנושא הזה על עצמם. ככה התחברנו – סביב מאבק משותף שבו למדתי להכיר אותו, למדתי להכיר את חוש הצדק, את ההגינות ואת הנכונות לשלם מחירים פוליטיים...

זמרי: אבל זה מאוד נוח להיאבק במתווה הגז, אחרי שעשית קדנציה בבזק, לקחת 50 מיליון שקל, ויש לך את כל הזמן לדבר על עושק בציבור.

שלי: אני לא חושבת ששערי הפוליטיקה צריכים להיות סגורים בפני אנשים שעשו כסף. אנחנו נקבל רק אנשים מרמת שכר מסוימת ומטה?

זמרי: לא. אבל את מסמנת את אלו במגזר העסקי, ומדברת על השכר המוגזם ועל הבונוסים המוגזמים. פתאום מגיע אבי גבאי, שהוא בשר מבשרם של האנשים האלו, ואת עומדת מאחוריו.

פתחי: ועמד מולו עמיר פרץ, שהוא הרבה יותר מתאים למה שאת אומרת.

שלי: אני ממש לא רואה בו בשר מבשרם. אילו הוא היה היום מנכ"ל "בזק", הייתי מחוקקת עליו את חוק שכר הבכירים שחוקקתי. גם הוא חושב שחוק שכר הבכירים הוא מוצדק. תשמעו, לי דווקא יש הערכה דווקא לסיבוב הזה שהוא עשה. הוא הגיע ממשפחה באמת קשת ים, הצטיין בכל דבר שהוא עשה, הלך לסקטור העסקי ועשה הרבה כסף. אני מכירה אנשים שנמצאים במנכ"לות של חברות כאלו; הם נורא מוכשרים ומוצפים בהצעות, שלפיהן הן יכולים לעשות עוד ועוד כסף, והתאווה לכסף לא נגמרת בשום שלב אצל מי שעושה כסף, ולכן אנחנו גם רואים את הנפילות הגדולות אצל הטייקונים.

זמרי: כסף וכוח

שלי: כסף וכוח, ואצל רוב מי שנגע בעולם הזה, זה רעב שאינו יודע שובע. והוא אמר 'סטופ. נכון, עשיתי כסף, אבל אני לא רוצה לעשות יותר כסף, קיבלתי הרבה מהמדינה ומהחברה, ועכשיו אני רוצה להחזיר לה'. כשהוא בא להחזיר לה, וסדר יומו דומה לסדר יומי, והתכנית הכלכלית שהוא מציב בראש חוצות, בלי בושה, תוך שהוא חוטף משטרסלר ומהימין הכלכלי עליה, היא תכנית שאני מאמינה בה – זה העיקר.

זמרי: ויותר מהתכנית של עמיר פרץ?

שלי: אני לא ראיתי תכנית כזאת, ולכן אני לא יכולה להגיד לכם. קראתי בקמפיין הזה תכנית אחת, וזאת התכנית של אבי גבאי. יש מילים נורא חשובות. אנחנו בעולם של מילים ורעיונות, ולהסביר את עצמך לציבור זה דבר שלא יסולא מפז, וזה נורא חשוב – כי ככה גם סוחפים ציבור. אז יש מילים והצהרות אידיאולוגית, אבל אני חוברת לאדם שלצד המילים וההצהרות, ברגעי מבחן מעשיים עושה את מה שאני עושה. הוא מגיע מרטוריקה אחרת ומשפה אחרת, אבל בסוף הוא מגיע לאותן מסקנות, ויודע גם לבצע וליישם אותן. לכן, מבחן המציאות הוא בעיניי מבחן יותר גדול ממבחן המילים. במבחן המציאות, מהרגע שאבי גבאי נכנס למערכת הפוליטית, ולאור הסיבה בגללה הוא נכנס – הוא נכנס למפלגה חברתית, לכחלון...

זמרי: השאלה היא האם הבחירה באבי גבאי היא לא הבעת חוסר אמון בכם, כל החבר'ה הוותיקים של מפלגת העבודה. כמו שאהוד ברק אמר, אתם צריכים לעשות חשבון נפש –  איך אדם כזה, שמגיע אחרי שנה ממפלגה אחרת, כובש את המפלגה בקלות.

שלי: אני לא חושבת שברק אמר את זה...

זמרי: הוא אמר שבכירי מפלגת העבודה צריכים לעשות חשבון נפש.

שלי: בסדר, אני לא מדברת מפיו של אהוד ברק; הוא יגיד את מה שהוא חושב. אני חושבת שמפלגה חפצת חיים היא לא תור לקופת חולים. זה מקום שצריך להכיל לתוכו אנשים שמגיעים מבחוץ; זה מקום שצריך לתת כבוד לוותיקים, אבל גם לתת מקום לרוחות חדשות שמנשבות. אני חושבת שמפלגה חפצת חיים חייבת לפתוח את השורות שלה לאנשים חדשים. אני מקווה שיצטרפו עוד – גם אני הייתי פעם חדשה; אף אחד לא יצא מבטן אימו ונהיה חבר מפלגת העבודה. בסופו של דבר, יצאו לקלפי עשרות אלפי אנשים ובחרו באבי גבאי. הם אנשים תבוניים, אידיאולוגיים, והם החליטו שזה מה שהם רוצים, שהם מאמינים בו, שהם מעדיפים אותו, והם בחרו בו. זה היופי במפלגה דמוקרטית.

פתחי: נדהמנו לראות משהו שבתקשורת שלנו יכול לעבור בלי שישימו לב, אז תסבירי לי, כי את גם היית עיתונאית... נשאל את זה ככה: את קיבלת זר פרחים מ"אורלי וגיא", תכנית טלוויזיה שפועלת במסווה של מאוזנת? את יכולה להסביר את זה שבאים למועמד ונותנים לו זר פרחים בבוקר על בחירתו? זאת לא נקיטת עמדה?

שלי: אני לא יודעת, שמעתי על כך אתמול בחטף. לא התעמקתי בנושא, אבל אני חשבתי שזה סוג של גימיק כדי ללכוד אותו ולהוציא ממנו כמה טייקים לשידור. לא חשבתי שמערכת ערוץ 10 כורעת ברך לפני אבי גבאי. אני חושבת שזה היה יותר בהומור. באמת, קשה לי להאמין שהיה כאן מעשה מחושב ורציני...

פתחי: אבל אין מה לעשות, תכניות הבוקר הן גם סוג של חדשות ואקטואליה, וקובעות סדר יום. איך זה נראה שמערכת חדשות באה ומברכת מישהו על בחירתו? ואת יודעת מה, זה לא רק שמאל מול ימין – אפילו מול עמיר פרץ.

שלי: שוב, לא הייתי מודעת לזה. אתמול בערב דיברתי עם איש תקשורת מאוד ותיק ומוערך שהזדעזע מזה, והיה לנו סוג של ויכוח. אמרתי לו שבדרך כלל אנחנו חושבים אותו הדבר, אבל זה נראה לי סוג של גימיק ובדיחה, לא איזו הצהרת אמונים. לי זה נראה יותר כמו תרגיל כדי לעמוד ולעצור אותו בפתח כשהוא יוצא מהבית, כדי להוציא ממנו איזושהי אמירה ומשהו חצי משעשע. יכול להיות שהחושים העיתונאיים שהיו לי פעם כבו עם הזמן...

זמרי: ראינו את אבי גבאי יוצא מהבית עם אפניים חשמליים, בעוד את עם משתמשת באפניים רגילים. האם הוא לא הולך בדרך הקלה בעינייך?

שלי: היו המון התכתבויות בטוויטר, בהן שיבחו את מפלגת העבודה על כך שגם אבי גבאי, גם אני וגם סתיו שפיר רוכבים על אופניים. אז תיקנתי ואמרתי שיש שני מחנות מאוד ברורים: יש את המחנה הנקלה, שנוסע על אופנים חשמליים – שזה בכלל לא לרכוב על אופניים, אלא סתם אחיזת עיניים – ויש את המחנה הנחשב והנאצל – שאני כמובן שייכת אליו, כן? – של אלו שמדוושים באמת. אני מבקשת לא ליצור שום זיקה לבין רוכבי אפניים חשמליים לבין רוכבי אפניים רגילים כמוני".

להאזנה לראיון המלא:

אבי גבאי - 33 כתבות נוספות
שלי התראיינה לתכנית "המטה המרכזי" בערוץ 10, בהגשת גדי סוקניק ובהשתתפות הפרשנים דובי וייסגלס ושמעון שיפר, על רקע התנופה החדה של מפלגת העבודה בסקרים בעקבות היבחרותו של אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה, וכן על רקע הסתעפות החקירות סביב פרשיות נתניהו....
שלי התראיינה לעמדת השידור של חדשות ערוץ 2, בהובלת עמית סגל ודפנה ליאל, על רקע נאום הניצחון שנשא אבי גבאי בגני התערוכה בליל היבחרותו לראשות מפלגת העבודה (לצפייה): לפני הנאום: "סגל: ניצחת הערב את ניסנקורן לא רק גבאי ניצח את עמיר פרץ.