בעושים סדר על נאום הבינוניים

27 במרץ, 2018

בעושים סדר, בחינוכית בהגשת גל גבאי על נאום הבינוניים של נשיא המדינה רובי ריבלין בוועידת 70 שנות כלכלה של דהמרקר.

גל: שוב שלום חברת הכנסת שלי יחימוביץ' יושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה.

שלי: שלום גלי.

גל: יכול להיות שבאמת המעמד הבינוני נשכח ונמעך?

שלי: זאת ממש הברקה של נשיא המדינה רובי ריבלין, כי הנטייה תמיד של גם מנהיגים וגם פוליטיקאים זה לדבר על המצוינות על הגאונות, על ההישגים האדירים. עכשיו כמה אנשים כבר מגיעים למצוינות האדירה הזו? קומץ שאנחנו מכבדים, מעריכים, שואפים, אבל רוב האנשים עושים עבודות רגילות. חיים חיים רגילים. גם בצבא לא כולם ביחידות המובחרות, יש מערך מסייע ומערך לוחם, וגם בחיים האזרחיים בסופו של דבר יש את החיים הרגילים.

גל: לחיות חיים רגילים זאת שאיפה נפלאה.

שלי: זה נכון.

גל: ההורים שלי היו אומרים, חינכנו אתכם להיות פשוטים לא כי אנחנו טיפשים אלא כי אנחנו חכמים. יש אולי בפשטות הזאת הזמנה לחיים נורמליים.

שלי: אז באמת לדבר בגאון ובריש גלי על הזכויות של האנשים בינוניים. מה זה אנשים בינוניים? זה אנשים רגילים, זה כולם, זה הרוב המכריע של האנשים. זה דבר מאוד נכון כי זה נשכח מהעין. והוא דיבר גם על החציוניים. וצריך לזכור שחצי מאזרחי מדינת ישראל העובדים מרוויחים פחות מ-6200 שקלים וחצי מהעצמאיים מרוויחים פחות מ-4700 שקלים ובסופו של דבר ברטוריקה של המצוינות, שהיא לגיטימית, כולם רוצים להיות מצטיינים וכולם רוצים שהילדים שלהם יהיו מצוינים, ברטוריקה הזו נשכח ציבור ענקי שהוא המדינה, מעמד הביניים זאת המדינה.

גל: בואי נדבר אבל מעבר לכסף. בואי נדבר מעבר לזה, כערך, חיים בינוניים או רגילים כערך, שברור שזה ההמונים, ברגע שאנחנו מציינים כערך רק את המצוינות אנחנו מתסכלים או דנים לאי נחת את כל השאר.

שלי: זה נכון. את צודקת. וגם יש משהו מאוד מתעתע בשימוש בסימבולים של חלום שהתגשם כי הוא במידה רבה גם מאפשר דיכוי. כי ברגע שאתה משווק את המסר של 'מי שרצה הצליח' ו'תראו את זה הוא הגיע לגדולות והוא הגיע מכלום', ואתה משווק את החלום הזה שהוא נורא נדיר, אתה גם בסופו של דבר שולט בציבור נורא גדול וגורם לו שלא להתקומם על מצבו, שלא לתבוע את הזכויות שלו.

גל: אלא להתבייש במצבו.

שלי: להתבייש במצבו, להרגיש תחושה כוזבת כאילו זה רק באחריותו. וזה לא נכון. רגע הלידה הוא הרגע המנבא את העתיד יותר מכל דבר אחר. תמיד מראים לנו את האנשים שגדלו במשפחה עניה ומזרחית בעירת פיתוח אבל הם הבקיעו. למה הם הבקיעו? כי הם היו גאונים. והמבחן הוא מבחן הילד הבינוני. האם יש זכויות לכל ילד בינוני ורגיל שנולד גם למשפחה אמידה, גם למשפחה ענייה, גם למעמד הביניים? והתשובה היא לא. לא באלף רבתי.

גל: אבל גם את יודעת מה אפילו מפריעה לי החתירה הזו למוביליות כתכלית החיים. זה לדון על האנשים לנוע אל עבר איזה יעד מדומיין, לאי השתכרות ולכן לאי אושר.

שלי: יכול להיות אבל אני בעד מוביליות.

גל: בוודאי שאני בעד מוביליות, אבל יש משהו שמסמן מה הם החיים האופטימליים, שמסמן את היעדים שרק הם מוערכים ובזאת גורמים לאנשים לרוץ אל עבר יעד מדומיין שלא תמיד מיטיב איתם.

שלי: יכול להיות. אבל זה כבר מתחום הסוציולוגיה והפילוסופיה ואני חושבת שטבע האדם שהוא רוצה לשפר את מצבו. לא רק להרוויח יותר אלא גם להיות יותר מאושר, גם שלילדים שלו יהיה יותר. זאת באמת תכונה אנושית שגורמת לנו להיות כל הזמן בתנועה שיש לזה כמובן גם חסרונות אבל גם הרבה מאוד יתרונות של הבקעה ואני חושבת שבסופו של דבר המפתח הוא שוויון הזדמנויות ונשיא המדינה דיבר על היעדר שוויון הזדמנויות. והסיפור הכלכלי הוא לא הכל אבל חיים של כבר אמרתי, חצי מאזרחי מדינת ישראל בהכנסה של פחות מ-6200 שקלים ופחות, זה חיים שאין בהם איך לצרוך תרבות ואין בהם פנאי רגשי ואין בהם פנאי אינטלקטואלי, וכולם מתעסקים באלה שהבקיעו וכל הזמן את שומעת את המשפט 'אבל איך זה יכול להיות, כולם נוסעים לחו"ל? והרחובות מלאים במכוניות' אבל זה לא נכון, זה אנחנו נורא קטן.

גל: וזה גם קשור לאשראי לצריכה לבתים פרטיים.

שלי: אבל זה לא כולם. תראי כדי להיכנס לעשירון העליון צריך להשתכר במינימום נדמה לי 16,000 שקלים ברוטו, שזה גם, לא צריך להיות נורא עשיר כדי להיות בעשירון העליון, כל ה90%.

גל: וגם 16 אלף שקל ברוטו זה לא תמיד מאפשר חיים בכבוד.

שלי: ואני כן אדבר על מבחן ההכנסה, כי בדרך כלל הבינוניים, מעמד הביניים נבחן שפתאום יש לו הוצאה בלתי מתוכננת, שפתאום יש טיפול שיניים שעולה 4000 שקלים והוא יותר מחצי מההכנסה החודשית, ואז יש פתאום התפרקות. אני מבינה שאתם גם דנים בחובות. הדבר הזה שאתה לא יכול להרשות לעצמך שום דבר שהוא חורג מקיום הבסיסי הוא דבר שהוא ממוטט, ובאמת שפת המצוינות היא באמת דרך לדכא את הרצון בחיים טובים ופוריים והגונים, גם למעמד הביניים.

גל: חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אני מאוד מודה לך על השיחה הזו.